הפרשן הפוליטי אברהם רוזן של יום ליום העיתון של ש”ס, מוביל התקפה על הליכוד, הפוליטיקה החדשה כאילו שהם בש”ס שכחו כיצד נהנו מעטיני השלטון כאשר היו שותפים לממשלות הליכוד, בש”ס במקום לבחון כי הם הגזימו כאשר סחטו את הלימון עד שלא נשאר מיץ.
עכשיו הם לא מוכנים לקבל את דין הבוחר שבא והכריע כי צריך ממשלה שתאזן את חלוקת התקציבים מחדש, צריך לשים לב בכתבה הם לא אומרים שהנתונים לא נכונים, הם פשוט מתבכיינים, איני מבין מדוע אנחנו צריכים לממן ציבור שלם שלא תורם מאומה לאוצר המדינה אלה דואג רק לקחת ולקחת.
ברוך הבוחר ששם סוף לגזל.
לפני כארבעים שנה שאלו את אחד מגדולי ישראל, כיצד נולדה הפוליטיקה? והוא השיב: “כשנח בא לתיבה ביקש השקר להיכנס גם הוא לתוך התיבה, אמר לו נח לכאן נכנסים עם בן זוג ומי בן הזוג שלך, הלך השקר ומצא את החנופה ומשקר וחנופה נולדה הפוליטיקה”. כנראה תשובת אותו גדול עוסקת בפוליטיקה הישנה, אך כיצד נולדה ‘הפוליטיקה החדשה’?
השילוב של הליכוד עם מין במינו מוליד פוליטיקה חדשה. אני מניח שדווקא עכשיו, הישיבה של המפלגות החרדיות בספסלי האופוזיציה עוזרת למגזר החרדי להתפקח קמעה מהדימוי לכאורה של הברית ההיסטורית (היסטרית) שבין המפלגות החרדיות לבין הליכוד. דומה שיותר משהליכוד היה נאמן למפלגות החרדיות, המפלגות החרדיות השיבו לו בנאמנות כפולה. יותר משהציבור הימני אהב את החרדים, החרדים גילו כלפיו סימפטיה ויתר אמפטיה. הייתה זו ‘קואליציית הנרדפים’. זה היה מעין הסכם בלתי כתוב שבין היהדות החרדית לבין הציבור הדתי לאומי. גם בשעה שנתניהו בחר שלא לשתף את האיחוד הלאומי בממשלתו, היו אלו הנציגים
החרדים שחשו אחריות של אחים. סוג של ‘אחות לנו בבית המלך’. השרים וחברי הכנסת של ש”ס ויהדות התורה חשו חובה לעזור, סוג של ברית לא כתובה. היינו אחים לאותה צרה. ‘קואליציית הנרדפים’, כבר אמרנו. אני סבור שדווקא אין זה הזמן להלין על המצב, זה גם לא זמן להלקאה עצמית למה זה קרה. זה הזמן לעמוד בצד ולבחון דברים. זו השעה לבירור מעמיק לגבי הבריתות שעורכת היהדות החרדית. זו השעה להוציא את החוזים הלא כתובים, את הבריתות והקואליציות השונות ולבחון אותם, האם הם נכונות? האם יש מקום לשיתופי פעולה? האם תמיכה בלתי מסויגת במפלגות ובזרמים שונים בפוליטיקה הישראלית נכונה לטווח הארוך והקצר.
אם תרצו סוג של חשבון נפש. תקופה ארוכה אני עוקב מקרוב על הנעשה בליכוד, על הלך הרוח במפלגת
השלטון. אותה מפלגה שהחרדים הולכים אחריה פעם אחרי פעם בעיניים עצומות, אותה מפלגה שגם גוררת אחריה מצביעים חרדיים, ובכנסי המפלגה ובוועידות שלה תראה כמות גדולה של חובשי כיפות שחורות. מסתבר שדווקא המפלגה שהחרדים כל כך מחבקים היא זו שיורקת בפרצופם. ראשי המפלגה לא יאמרו לכם את האמת בפרצוף. אין הבדל בינם לבין לפיד בנושאי דת ומדינה ומעמדם של החרדים. דווקא בנקודה זו ניתן להגדיר
אותם כ’צד השווה שבהם’. חיזוק והוכחה לדברים אני מקבל באתר ליכודניק המזוהה עם הליכוד.
עורך האתר והפרשן הבכיר, אריק זיו, הנחשב למקורבם של ראש הממשלה נתניהו ושר הפנים סער, כתב בשבוע שעבר טור נוטף ארס ושנאה תחת הכותרת: “שלי בחסות השטייטל החרדי”. בטורו מכנה זיו את החרדים עלוקות, וכך הוא כותב: “קואליצית העלוקות של שלי והחרדים עומדת מול לפיד וטוענת כי לא צריך לפגוע בקצבאות, לא צריך לפגוע במשפחות של החרדים. רק אם ניקח את הסכום הדמיוני שאנחנו משלמים לפי הפרסומים – 6,000 שקלים בחודש למשפחה חרדית – וניקח את הנתון כי יש 145 אלף בתי אב חרדים, נגיע לסכום הדמיוני כי בשנה מתקצבים מגזר שלם ב-10,440,000,000. כן למעלה מעשרה מיליארד הולכים לפי טענת החרדים בשנה לקופה שלא תורמת כלום למעגל הכלכלה. ולכן כאשר באים ללפיד הוא מראה איפה הכסף. לפיד עכשיו מבצע תיקון בכלכלה. לפחות הוא לקח את המושכות ומתמודד מול המציאות, שלי העדיפה להמשיך ולטעון ממשלה
קפיטליסטית”. בסוגיית השוויון בנטל כותב זיו: “כאשר מדברים על שוויון
בנטל, אנו לא מדברים רק על גיוס בחורי הישיבות, אנחנו מדברים על הכנסה שלהם למעגל העבודה”. את טורו הוא חותם: “וכאשר שואלים את לפיד איפה הכסף? שיצביע ויאמר: הכסף יחולק מעכשיו בדרך אחרת, יתוגמלו מי שמשלמים מיסים”. כך כותבים
עלינו בעלי הברית…
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
