יעקב מאור במאמר פרשנות על משמעות הגוש החוסם ועל החרדה הגדול מנפתלי בנט
הניסיונות להקים גוש חוסם של השמאל הן חדשות טובות. לא חדשות רעות. אותם הדברים אמורים לגבי הדיבורים של המפלגות החרדיות כאילו אחרי הבחירות הם יתמכו בהקמת ממשלת שמאל.
החדשות האלה מדאיגות כמה מחברינו אבל אני רואה בהן סימן ברכה. למעשה מבחינה פוליטית יריבינו “הגישו לנו להנחתה”. במדעי המדינה נקראות הכרזות אלה “Trigger Points”. בעברית: נקודות גירוי או נקודות לחיצה. כי שימוש מושכל ומקצועי בנקודות הללו יכול לעצור חלק מהזליגה של מצביעים מהליכוד לבית היהודי, וגם להחזיר אלינו כאלה שחושבים לנטוש את הליכוד.
בשבוע שעבר השתתפתי בחוג בית ברמת גן שרוב משתתפיו ליכודניקים דתיים (שמקצתם אני פקדתי לפני כעשור שנים). לאחר שאורח הכבוד עזב, התנהלה שיחה ערה שממנה הבנתי שכמחציתם מתכוננים להצביע הפעם לבנט. ניסיתי להבין מה גרם להם לשנות עמדתם ומה הם מצאו באישיותו של בנט?
רובם הסבירו לי שבעבר הם הצביעו ליכוד לא בגלל מורשת בגין וז’בוטינסקי, ואפילו לא בגלל שלחצתי עליהם. הסיבה הרציונאלית שלהם להצביע ליכוד היתה הפחד והחשש שמחנה האוסלואידים יקבל שוב סמכויות שלטוניות לקדם את האג’נדה הפוליטית שלו. “כדי להציל את המדינה מפני השמאל” אמרה לי המארחת. הדרך להתגונן מהסכנה המפחידה הזו היתה להצביע ליכוד. אבל סכנה זו היתה קיימת רק כאשר המאבק בין הליכוד למפלגת השמאל הגדולה היה מאבק צמוד. לאחרונה, האיחוד של הליכוד וישראל-ביתנו ריסק את התיקו ההיסטורי בין מחנה הימין למחנה השמאל. כיום אין חשש שהממשלה הבאה תהיה בראשות השמאל. ממילא נשמטה הקרקע מהצורך להציל את הליכוד וכבר אין להם סיבה להצביע ליכוד. אז ליכודניקים דתיים “חוזרים הביתה” למפד”ל בגלגולה בתור הבית היהודי.
לפיכך עלינו להפחיד מחדש את המתלבטים בינינו לבין בנט באמצעות הבלטת ההכרזות של ציפי לבני על גוש חוסם שמאלני. זה מחזיר לתשומת הלב הציבורית את החשש שמא השמאל יוכל להקים את הממשלה הבאה. לכן מטה ההסברה צריך להעצים ולהדגיש שוב ושוב את המידע על הפוטנציאל לגוש חוסם של השמאל. התנהלות הסברתית נכונה יכולה להחזיר ללבבות מצביעינו את המורא שגרם להם להצביע עבורנו בעבר, וגם מנטרל את הסיבה הרציונאלית של המצביעים שכבר נטשו אותנו. בשפה המקצועית זה נקרא “קמפיין געוואלד”, ויש טכניקות מקצועיות איך לעשות קמפיין כזה.
במצב רגיל הייתי מעביר את המידע הזה לידיעת מטה ההסברה שלנו. אבל, כידוע, ארדן ואלקין ושרון שלום חוסמים את הכניסה לפעילי ליכוד. הם מתנהגים כאילו כל חוכמת הבחירות נמצאת רק אצלם ואצל הקופירייטרים השמאלנים שהביא גיל סמסונוב למטה ההסברה. אולי הם כישרוניים בשיווק מוצרי צריכה כמו משחות שיניים, אבל יש ספק עד כמה הם מבינים גם בשיווק פוליטי ובבחירות.
אבל בינתיים לא הגיע המועד לתשלום על הטעויות בקמפיין. אם יש למישהו מהקוראים של אתר ‘ליכודניק’ גישה אל ראשי מטה הבחירות, יואיל נא להעביר את המידע הזה לידיעת הקודקודים במטה הסברה. זו הזדמנות פז שהוענקה לנו, אבל אני חושש שמא ראשי הקמפיין לא יזהו אותה, ויתנו לה לחלוף מבלי לנצל אותה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
