הרהורים בעקבות בחירת האלטרואיסט גדי בשארי להדלקת משואה ביום העצמאות
גילוי נאות : אני מכיר את השר יולי אדלשטיין ואת הצוות הפוליטי והתקשורתי שלו. גילוי נאות נוסף : אני מכיר את גדי בשארי מייסד ארגון “מתוק בלב”. יותר מכך, כאשר הצבעתי לו על מיזמי סיוע לאוכלוסיות נזקקות הוא עזר בחפץ לב.
ועכשיו לעניין : “הועדה הציבורית לבחירת מדליקי המשואות” בחרה בגדי בשארי להדליק משואה ביום העצמאות. “ידיעות אחרונות” פרסם בהבלטה, מספר ימים לאחר הבחירה, את דבר היותו של בשארי חבר מרכז ליכוד, את דבר קרבתו לכאורה לשר ואת דבר התעקשותו לכאורה של יועץ השר על הבחירה בו. שום אזכור ממשי על מעשי החסד, שום אזכור על השמחה שהוא מעניק לאחרים ושום אזכור מהותי, אלא משני, למעשיו והישגיו בעבר.
אין ספק כי כתבי “ידיעות אחרונות” איתמר אייכנר ויובל קרני בחרו להעלות כתבה שיש לה מקום בדיון הציבורי. למעשה, הדיון היה צריך להתקיים לפני זמן רב אך הוא נעשה בחטף וללא עומק כנדרש במקרים כאלה. על פניו נראה כאילו יש כאן ניגוד עניינים מובנה כמו שגורמים בתקשורת אוהבים להציג. על פניו. אייכנר וקרני, קרני ואייכנר, אין הסדר משנה, העלימו מקוראיהם כי מי שהמליץ על בשארי היו עמותות וארגונים הנוגעות לשכבות רחבות בחברה הישראלית. יותר מכך, בין עשרות המכתבים וההמלצות לוועדה ניתן היה למצוא ארגונים בעלי משקל ציבורי רב שפנו לוועדה על דעת עצמם וללא הקשר פוליטי אלא בהקשר המעשי שלשמו אמור בשארי לקבל את הכבוד. הקשר של בשארי לאותם ארגונים ועמותות הוא אנושי, חמלתי וחסידי הרחוק מענייני הפוליטיקה ועל כך בדיוק קיבל בשארי את הכבוד המגיע לו. יתר על כן, ועדת השרים לטקסים וסמלים, בראשותו של שר התיירות, סטס מיסז’ניקוב, קבעה כי הנושא המרכזי של שנת העצמאות הששים ושלוש יהיה ערבות הדדית. מושב “ניר עציון”, יישוב ובו קיים חברת נוער, יישוב שנפגע מהשריפה שעל הכרמל ושקיבל סיוע מ”מתוק בלב” היה זה שהמליץ על בשארי לכבוד בדיוק ברוח הזאת. היכן הקשר הפוליטי ? לקדוש ברוך הוא פתרונים.
נשאלת השאלה אם כן, הכיצד נבחר גדי בשארי מתוך מיליוני אנשים להדליק משואה? האם הלחץ של יועץ השר אכן השפיע? בשל כך חייבים לחזור לעבר למידע שמהווה דוגמא מהותית ש”ידיעות אחרונות” העדיף להעלים מקוראיו. לא בכדי. ארגון “ליונס ישראל”, ארגון התנדבות מפורסם, בחר בגדי בשארי בשנה שעברה לאיש השנה של הארגון. ל”ליונס” אין קשר פוליטי לליכוד, הוא בכלל ארגון שנוסד בארצות הברית. בדיוק כשם שה”ליונס” בחר בבשארי להיות אחד מאנשי השנה שלו על פעילותו לחברה תוך שהוא מועדף על פני מיליונים אחרים כך בחרה בו הועדה כעת.
פעולותיו של בשארי נעשו מחוץ לכותלי הליכוד. הוא מוכר וידוע בקרב עיתונאים ובקרב המיליה העוסק במתן עזרה לקהילה. הוא מפורסם באין ספור כלי תקשורת ובייחוד בעיתון שבו הוא נשוא הביקורת – “ידיעות אחרונות”. הנה כי כן, הוא מקבל את הפרס לא בשל היותו חבר מרכז ליכוד אלא למרות שהוא חבר מרכז. ובכלל, דה הלגיטימציה שעושים לחברי מרכז ליכוד התורמים לחברה מעורר שאט נפש ותחושת סלידה עמוקה. צריך לזכור : “ידיעות אחרונות” הוא עיתון ששם לעצמו למטרה, ברוח בעליו, לנגח את הליכוד, את חבריו ואת העומד בראשו. כך נוצר מצב שפוסלים אדם שתורם לחברה ויוצרים לו דה לגיטימציה במנותק מהישגיו ובהתאם לרוח המפקד. לא צודק, לא ראוי, לא במקום, לא אנושי. במקורות נכתב כי “הפוסל במומו פוסל”, אייכנר וקרני טעו הפעם. יש לקוות שהם טעו בתום לב.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
