בשארה צדק יותר מגרוסמן.מממ… אפילו יותר מפואד וזאת באמת לא חכמה גדולה
מישנה: הסופר גרוסמן ראה את טקס החתימה על הסכם אוסלו ב’, והיה בטוח ש- “אנחנו בתחילתו של נס”. לפואד הייתה דעה יותר צנועה: “הסכם אוסלו הוא מלאכת מחשבת”. ורק עזמי בשארה צינן: “ההסכם הציל את ערפאת מהסתלקות מבימת ההיסטוריה”.
הלכתי לארכיון…
כמה מילים על נס
הנס, הינו התרחשות מעוררת התפעמות. זה נדיר להתפעם. ההתפעמות היא תחושת התעלות. כמה דרגות מעל התפעלות. מקובל לחשוב שבני ת
מותה לא מסוגלים לייצר נס בכוחות עצמם, מהסיבה הזו, העדים לנס משוכנעים ש”אצבע אלוהים” בחשה במציאות וסידרה לנו נס. רק לעיתים נדירות אנחנו עדים לנס. הסופר דוד גרוסמן זכה.
כשאזרחי ישראל ראו בטלביזיה את טקס החתימה על הסכם אוסלו ב’ (28.9.95), גרוסמן “שמע” פעמי משיח. אותה מציאות שגרמה לו לזהות נס, גרמה לרבים בימין חרדה, מועקה וספקנות. כנראה המסרים שהופצו ע”י מנהיגי האתמול נפלו על אוזן סוררת וכרויה. לעומתם, הסופר גרוסמן היה בטוח ש- עם ישראל נולד מחדש.
ציטוט: “לנו עכשיו- (פונה למתנחלים שישבו מולו-) אני יודע שהדברים באים כמלח על פצעיכם- אני חושב שאנחנו בתחילתו של נס. יש לנו סיכוי להיוולד מחדש” (שיחת-ועידה עם ניסים משעל / 28.9.95). “להיוולד מחדש” הוא אמר. והיה לו הסבר מעניין, שמוכיח את היכולת שלו לזהות את המציאות בה חי: “אנחנו והפלסטינים דומים. יש לנו אפילו את אותו הומור“. תמיד כשאני שומע על רצח אישה ערבייה בגין מה שהתקשורת מכנה “חילול כבוד המשפחה”, אני מבין למה התכוון כשאמר שאנחנו והפלסטינים דומים.
אגב, גם לשר פואד, שתמך באוסלו והשתתף באותה תוכנית, הייתה דעה: “עברתי על ההסכם”, אמר לרפול הספקן, “הוא מלאכת מחשבת”. נכון, זה לא “הנס” שראה גרוסמן, אבל “מלאכת מחשבת” זה גם משהו. גם לעזמי בשארה הייתה דעה: “הסכם הזה, הציל את ערפאת מהסתלקות מעל במת ההיסטוריה”.
15 שנה חלפו, והסופר גרוסמן מאוכזב מהמצב. “אם ישראל לא תהיה דמוקרטית”, הוא אמר לעופר שלח, “אשקול לעזוב” (חדשות 10 / 6.9.10). יומיים אחרי, אומר חבר צוות המו”מ נביל שעת’ מול המצלמות: “לעולם לא נכיר בישראל כמדינת העם היהודי” (חדשות 2 / 8.9.10). השבועה הזאת שנשמעת לא בפעם הראשונה, תכליתה חיזוק הדרישה על זכות-השיבה. אותה דרישה שעמוס עוז אמר עליה שתוצאתה חיסול ישראל.
מתברר שהנס שראה גרוסמן בחתימה על הסכם אוסלו, יוצר בדמיונו הפורה. עם ישראל “לא נולד מחדש”, והפלסטינים (כולל ערביי ישראל) מסרבים להכיר בזכותו של העם היהודי לבית לאומי. אילו ניחן ביושרה אינטלקטואלית, היה שואל את עצמו שאלות נוקבות. המינימום שהיה צריך להגיע אליו, שהכישרון שלו לכתוב סיפורים לא עושה רושם על המציאות.
באותו יום, שהסופר גרוסמן יגיד מול המצלמות: האסימון ירד לי. היום אני מבין שהאויב הפלסטיני מדבר על הבית הפרטי שלי. באותו יום אדע שאנחנו בתחילתו של נס. אם ידביק את חבריו החולים בהתפכחותו אאמין ש- עם ישראל נולד מחדש…
למאמר המקורי מהאתר של נרי אבנרי לחצו כאן
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
