ברק מרגליות – ציר בוועידת בליכוד עם אלטרנטיבה משילותית
לאור תוצאת מערכת הבחירות לכנסת ה 19 , שבה ועלתה במלא עוצמתה סוגית המשילות.
כשמפלגת השלטון מקבלת מספר מועט של מושבים בכנסת , וכפי שמסתמן אפילו בתוך הקואליציה
ומסביב לשולחן הממשלה לא יהיה רוב לליכוד , חופש הפעולה של ראש הממשלה נפגע
ותלותו בשותפיו הקואליציוניים גדלה מעבר לרצוי.
גם לבעיה זו , כמו להרבה בעיות נוספות , אנו נוטים לחפש את הפתרון במקום שנח לנו;
לחפש (“מתחת לפנס”) ולא במקום שבו נמצא הפתרון.
עד עתה , הצעד שננקט לפתרון הבעיה הוא העלאה מתמשכת של אחוז החסימה . צעד פשוט
וקל לביצוע . אין לו מתנגדים משמעותיים כי המפלגות שנפגעות ממנו הינן קטנות וחלשות.
הבעיה היא , שכפי שהיה צפוי , אין בין אחוז החסימה למשילות ולא כלום . אחוז החסימה עלה
והמשילות נותרה רופפת כשהייתה.
לא המפלגות הקטנות שמתנדנדות סביב לאחוז החסימה הן אלו שיוצרות את בעיית המשילות
אלא דווקא המפלגות הבינוניות ,שמעבר שלהן מגוש הימין לשמאל , או להפך, עלול להטות
את הכף ולהכריע את גורל הממשלה וחיזוק המשילות מחייב את איחודן לגושים.
איחוד מפלגות קרובות לגושים גדולים מתוגמל כיום באופן שלילי . הבוחר הישראלי המפונק מעדיף
“מפלגות נישה” שרוקחות עבורו תבשיל בדיוק לפי טעמו . ודי אם נביט בתוצאת איחוד הליכוד וישראל
ביתנו , איחוד שעלה למפלגות הללו בכרבע מהמנדטים שהיו להם.
לכן, יש ליצור מנגנון שיתגבר על מגמות הפיצול וההתבדלות , ידרבן ויתגמל איחוד לגושים של מפלגות
קרובות .
הצעתי היא שיקבע מנגנון של “חלוקת עודפים” כך שעם תום מערכת הבחירות , לאחר שהקולות
הכשרים חולקו בין כלל המפלגות בהתאם להצבעה , יתרת פנקס הבוחרים (לרבות קולות פסולים
ואזרחים שלא הצביעו) תחולק בין 4 המפלגות הגדולות באופן פרופורציוני לגודלן.
למה דווקא 4 ? – מתוך מחשבה שהחלוקה ה”גושית” הטבעית תהיה ימין , שמאל , דתי-חרדי,
ערבים-שמאל קיצוני.
אחוז החסימה יבוטל , כמות הקולות הנדרשת ל”מנדט” תהיה 1/120 מפנקס הבוחרים.
יבוטלו הסכמי העודפים , ולאחר חלוקת המנדטים “השלמים” בין המפלגות , בהתאם למספר הקולות
המעודכן שכולל את “חלוקת העודפים” . תזכה במנדט נוסף המפלגה שיתרת הקולות שלה יהיו
הקרובים ביותר למנדט שלם.
צורת חלוקה זו , שמתגמלת מפלגות גדולות המאוגדות לגושים . תחייב את המפלגות לקבל החלטה
עוד טרם לבחירות, האם הם “מפלגות מחאה” או “מפלגות השפעה”.
מפלגה שתרצה השפעה אמיתית תהיה מחויבת לחבור לאחד מ 4 הגושים הגדולים כדי לההנות
מ”חלוקת העודפים” ולהעצים את כוחה . ואילו מפלגה שבמודע תחליט שהיא מעוניינת להיות “מפלגת
מחאה” ושקולה הייחודי ישמע בנפרד. יהיה לה יותר קל לעשות זאת , כי יבוטל אחוז החסימה
אך היא לא תהנה מ”חלוקת העודפים”
יתרון נוסף שאני רואה בשיטה זו הינו הפסקת ה”מרדף” אחרי אחוז ההצבעה.
במצב כיום אחוז הצבעה נמוך נחשב כפוגע במפלגות הגדולות דווקא כי קהל הבוחרים של המפלגות
הקטנות נקרא לדגל ומתייצב בקלפיות בהמוניו.
לחצן של המפלגות הגדולות להגדלת אחוז ההצבעה עולה במסעות פרסום יקרים והנהגת יום שבתון
בבחירות שעלותו למשק עצומה, וכן בדה לגיטימציה של זכות אדם בסיסית – הזכות שלא לבחור כלל.
אם קולות ה”לא מצביעים” יחולקו בין המפלגות הגדולות הרי שהשאיפה להגדלת אחוז ההצבעה
תפחת משמעותית,
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
