יובל אלבשן מראה כי תרבות החפיף שחדרה את כל השכבות במדינה פוגעת בכל חלקה טובה,
כאשר אפילו כאשר הגיעו להסכמה כי צריך שינוי במבנה החברתי, אנשי המחאה הלכו אל החפיף וכל אחד שם הפך להיות מומחה, וכך גם אותם פקידי אוצר הפכו את רצון העם לאוויר, זכורה התבטאות אומללה של מנכ”ל האוצר על עלאת מחירי הדלק , שיסעו בתחבורה ציבורית, כאשר הוא וחבורת הנהנתנים באוצר לא מוותרים ונותנים דוגמא.לכן מה שמציג יובל על מה שראה ברומא באמת מראה שאצלנו הכל נע בסיסמאות וספינים.
דברים שראיתי ברומא
יובל אלבשן
איטליה סוערת. אלה לא רק הגשמים העזים שחזרו בסוף השבוע. זו בעיקר תוכנית הצנע של ראש הממשלה האיטלקי, מריו מונטי, שכוללת בעיקרה פיטורים המוניים בשירות הציבורי, המשך הקפאת משכורות וקיצוצים נרחבים בפנסיה ובשירותים חברתיים. פרסום התוכנית הביא לשביתה כללית של השירותים הציבוריים ברחבי המדינה ולהפגנות סוערות בערים הגדולות ובראשן רומא. למגינת לבם של המוני התיירים אפילו הקולוסיאום נסגר. “לא ניתן לשלטון לשוב ולסמא את העם בשעשועים כשהוא גונב לנו את הלחם!” הסבירה כרזה ליד השער, ולרגע הידהד בראשי קולו של ספרטקוס בוקע מהמבנה הסגור, קורא לעבדים להתקומם נגד האוליגרכיה ולדרוש את חירותם.
בסיום הצעדה התכנסו חלק מהמפגינים לדיון בצעדים הבאים. לעיניים ישראליות בלטו כמעט מיד ההבדלים בינינו לבינם. ראשית, ברובד החיצוני. גם בצעדה וגם במפגש בלטה הסולידריות בין הקבוצות השונות. זה לצד זה צעדו כמרים ופרופסורים מהאוניברסיטאות, אנשי איגודים מקצועיים וליברלים, אנרכיסטים ופוליטיקאים מקצועיים. איש לא הוקע. ניסיוני לצלם בחורה צעירה עם דיוקן של קרל מרקס על חולצתה אוחזת בשלט משותף עם כומר התקבל בגבות מורמות. נדמה שזה נראה להם כה טבעי שלא הובנה התרגשותי.
אבל זו רק התכסית. בדיון שנמשך שעות ארוכות ועסק בדרכים למגר אבטלה מבלי להיכנס לגירעון התבהר ההבדל החשוב יותר. כל הדוברים הקדימו לדבריהם הצגה של עצמם. אחד אחרי השני הוצגו קבלות על שנים רבות של התמקצעות בתחום. אחד משמש מנהל ארגון חברתי עשרים שנים; שני הוא פרופסור לכלכלה המתמחה בתעסוקת המונים; שלישי עובד ככלכלן בארגון העובדים שנים ארוכות, ורביעי מנהל מפעל עם מאות עובדים מאז בגרותו.
אולי משום כך הדיון היה ברמה כה גבוהה. קשה שלא לחשוב על החובבנות שרווחת אצלנו בתחום החברתי משני צדי המתרס: גם מצד משרדי האוצר וראש הממשלה וגם בקרב מתנגדיהם. לרפרנטים באוצר די בסיור בן כמה ימים בחו”ל ובקריאת שניים וחצי מאמרים באינטרנט כדי להפוך למומחים להשמת מובטלים. לבכיר במשרד ראש הממשלה מספיקים חמישה דיונים כדי לקבוע מדיניות חברתית, אף שהוא בא מהצבא ונעדר כל ניסיון בתחום. פרופסורים שהתמחו בתחום אחר מעזים להוציא ניירות עמדה לא בתחום התמחותם עם רמת ידע מביכה.
גם הצד השני – שאליו אני משתייך – חוטא בחובבנות דומה. ורוב הפעילים החברתיים אצלנו הם בעלי ניסיון של שנים מעטות בתחום, אם בכלל, ועוד פחות מזה ידע מקצועי. מספיק שיזם היי-טק גידל שני ילדים במערכת החינוך והוא כבר מרגיש מומחה בחינוך יותר ממי שכל חייו עסק בהוראה. ופעיל ששמע כמה הרצאות במכללה החברתית חש מומחה לפסול תוכנית חברתית חדשה בלי להבינה לגמרי. אלה מקצת הדוגמאות שבעטיין השיח החברתי אצלנו נותר כמעט תמיד ברמת הסיסמאות, מה שמקשה עליו להפוך למציאות חיים של ממש.
אין מה להתקנא בפוליטיקה האיטלקית המקולקלת, אבל חשוב ללמוד ממנה בתחום החברתי. ההתמקצעות תוליד גם סולידריות שמחייבת צעידה משותפת לאורך שנים, ולא שיתופי פעולה אקראיים. לכן אלה שמבקשים לקדם באמת ובתמים שינוי חברתי – משני הצדדים – חייבים להתמקצע. אמת, זה לוקח שנים רבות, אבל רק אז ייווצר סיכוי של ממש לשינוי אמיתי.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
