לקראת שינוי שיטת בחירות בליכוד,הדרישות של ארדן מנתניהו, בוגדים עליך ירושלים, השר הלוביסט ויוקר המחייה, הנגבי לפעילים, מילקי להמונים
ייתכן כי התקופה הפוליטית בה אנו חיים עכשיו עשויה להיות דומה לתקופה הפוליטית שהתרחשה בליכוד בימי ביתן 28 או זמן קצר לפני בחירות 2006 כאשר ראש הממשלה נתניהו לקח אז את הכוח של חברי המרכז והעבירו אל המתפקדים. כמו אז גם היום – אנו עומדים לפני שינויים מהותיים בליכוד שהם בעצם שינויים שנובעים מעיוות המערכת הדמוקרטית בתוך התנועה.
מאז שנבחרה הועידה החדשה עמד על הפרק הרצון שלנות את שיטת בחירת מועמדי הליכוד לכנסת. לפני חודש טענתי בכנס פוליטי כי נתניהו לא מתנגד לשינויים. גם הוא הבין כי המצב באמת גרוע. יותר מכך, כבר בעבר התרעתי על כך שהשיטה הקיימת מהווה עומס כלכלי וחוסם את הכניסה בפני חדשים. מייד אביא פירוט של השיטה אך מה שברור יותר מכל הוא כי יצירת גוף בוחר חדש יגרום למעורבות יתר של פעילי המפלגה המרכזים.
אז מה עומד על הפרק ?
ישנם מספר דברים. הדבר החשוב הוא שמרכז הליכוד חוזר לקבל כוח מסוים אם כי בהחלט לא מוחלט.
בבסיס הרעיון הראשון הוא מתן כוח אבסולוטי למרכז. אני מניח כי הוא הרעיון בעל הסיכויים הנמוכים ביותר. בבסיס הרעיון השני עומד החיבור בין המרכז לבין מועצות הסניפים כגוף בוחר ובבסיס הרעיון השלישי שנראה הכי ריאלי הוא חלוקה בבחירות : חברי כנסת מכהנים ייבחרו על ידי המתפקדים והמחוזות והחדשים ייבחרו על ידי המרכז.
תיקון נוסף שיופיע הוא חבר כנסת שכיהן תקופה קצרה יוכל לרוץ שוב במחוז וזאת בניגוד לעבר בו נבחרו מספר חברים לתקופה קצרה, לא באמת יצרו יתרון על פני האחרים, נאלצו להתמודד בארצי ונפלטו. כך למשל בקדנציה הקודמת. בסוף הקדנציה נכנס אדמסו אללי לכנסת וכך נאלץ לרוץ ברשימה הארצית ללא סיכוי להיבחר.
בנוסף, רוצה נתניהו ליצור איזון מול המפלגות האחרות בהבאת אישים בולטים. ראש הממשלה רוצה לקבל את האפשרות למנות מועמד אחד בכל עשירייה. יו”ר המרכז דני דנון כבר הודיע כי הוא מתנגד להצנחה של כוחות חדשים שלא יתמודדו בפריימריז.
אני מערים כי תימצא נוסחה שתשלב בין מספר עקרונות עיקריים. מכל מקום, השינוי המהותי ביותר חל אצל נתניהו. אם בעבר היה לו צוות שתיעב את השטח ומידר אותו הרי שהצוות הנוכחי בראשות ארי הארו וקובי צורף מוביל הקשבה וחיבור בלתי נגמר לשטח.
שר הפנים
נתניהו הציע לגלעד ארדן את תיק הפנים במקום השר הפורש גדעון סער. כפי הנראה התפקיד המפתה ישאיר אותו בארץ. ארדן עוד לא נתן תשובה לנתניהו אך ברור כי הוא ידרוש בנוסף לתיק הפנים, ובצדק, להשאיר אצלו את רשות השידור על מנת שיוכל לגמור את הרפורמה.
ועכשיו לשאלת הכי מדוברת בתוך הליכוד : מי יכנס לתפקיד השר המתפנה? המועמדים הם כמעט כל חברי הכנסת וסגני השרים בסיעת הליכוד. כל אחד מהם מרגיש כי הוא צריך להיות שם אבל אם נצמצם את הרשימה נמצא כי הנשארים במאבק הם יריב לוין וגילה גמליאל : לטענת כל אחד מהם הם מחזיקים בהבטחה לתפקיד השר הבא.
בקרוב נדע מי קפץ כיתה.
בוגדים עליך ירושלים
יריב אופנהיימר מיתמם כאשר הוא אומר שהוא רק חושף את מה שידוע זה מכבר. דומה כי הוא מבצע חבירה עוינת לחבריו האנטישמיים. הרי הוא לא אמר שגבעת המטוס זה ירושלים וירושלים זה גבעת המטוס. הייתה שם שכונה של עולים ומחוסרי דיור שפונו ותחתם קמה שכונה לעילא ולעילא.
אינני מופתע מאופנהיימר. האדם שהפך להיות שטינקר מקצועי ממומן על ידי גורמים עוינים אך גם גורמים בשמאל תופסים ממנו כהזוי למחצה. הוא כבר ניסה להתמודד לכנסת מספר פעמים ובמפלגת העבודה פשוט מראים לו את הדלת החוצה. לפיכך, נשאר לו רק להטיל רפש על ישראל בעולם. השיא הוא הסיפור של גבעת המטוס, מחר הוא יתלונן על בניית מרפסת בשכונת רחביה.
בסופו של יום בכל פעם שיריב, בצלם, שתיל והקרן החדשה משמיצים כוחם יורד ומצטמק בקרב העם. בכל פעם הם באים לקלל ויוצאים מברכים. עכשיו בארה”ב עולה הדרישה שלא להתייחס לכל הבניות בישראל כהתנחלות. אין ספק כי אם אפילו אובמה היה עומד בגבעת המטוס היה הוא חותם על הבניה.
השר, הלוביסט ויוקר המחייה
אומר בצדק משה כחלון שהכול הוא בידי השר הממונה. בהקשר הזה דומה כי בנט מנותק ממשרדו. ראשו נמצא בסקרים ולכן הוא רחוק מעשייה. הרי אם באמת היה מוריד את יוקר המחייה היה יכול להיות מלך ישראל. בכיר בבית היהודי אמר בלעג : “מה אתה מצפה, שבנט יוריד את יוקר המחייה? הרי ראש המטה שלו היה לוביסט לפני שהגיע למשרד”.
טרור בירושלים
בתקשורת ובמשטרה דואגים להוריד את רף הדיווחים על פעולות הטרור המתגברות בירושלים. רק על מה שקורה בירושלים צריך השר לביטחון הפנים ללכת להתפטר. כפי הנראה, הכישלון שלו במשטרה יותר מסוכן מדאעש. מדוע? כי כאשר יש אי אמון במערכת המשטרתית מתחילה אנרכיה ואנו בפתחו של עידן שאם לא יהיה שר נחוש וחזק אנחנו נקבל את משטרת ישראל יותר כתנועת נוער מאשר משטרה שהציבור סומך עליה. כפי הנראה מדובר בעוד כשלון של ישראל ביתנו.
צחי הנגבי
ללא ספק צחי הוכיח כי הקמבק שלו לליכוד הושלם. בכנס רב משתתפים ובעלי איכות שנערך השבוע הוכיח צחי כי הצליח לחזור לליכוד ונחשב כחלק מהליכוד.
בכנס ראינו רבים פליטי מחנה גדעון סער, שר הפנים הפורש, וללא ספק אפשר להניח שהדיון בבג“ץ תרם את חלקו להצלחת הכנס. השילוב של הקסם האישי ופרישת גדעון סער, יצרו לצחי את הצלחת הכנס.
הפרשן הפוליטי שלום ירושלמי העריך השבוע כי עוד נראה את צחי הנגבי מתמודד על ראשות הליכוד. בכל מקרה הנגבי הצהיר השבוע כי הנהגת הליכוד צריכה להתאחד מאחורי נתניהו .
מילקי להמונים
השבוע פרצה לתוכנו מחאה חברתית שהיא מחאת המילקי. אין ספק כי ממשלות ישראל נכשלו בשני נושאים : הראשון הוא יוקר הדיור והשני יוקר המחייה. שני דברים צדו את עיני השבוע : האחד, לראות את הבכיינים המומרצים ע”י גורמי הקרן החדשה מתבכיינים מברלין, הם הציגו לנו כי הם קונים מילקי בשקל, הם לא גילו לנו כלום זהו מצב ידוע וקיים שלא צריך להשלים איתו.
במסלול מקביל ראינו דיון בועדת הפנים בראשות מירי רגב בנושא המסתננים וזאת אחרי השערורייה שבג”ץ מונע את אחזקת המסתננים במתקן חולות. יש אבסורד גדול בהחלטות בג”ץ. הרי אם הם פליטים מדוע בכל העולם פליטים חיים במחנות פליטים של אוהלים הם טובים ואצלנו מחנה שבנוי ונותן להם מחסה אוכל ומיטה לא טוב? רק תסתובב ברחובות דרום תל אביב בלילה ותראה איך הם ישנים ברחובות. אז מה עדיף?
מה שברור כי מי שעומד מאחורי מחאת המילקי ומסית את המסתננים הם גופי השמאל באדיבות הקרן החדשה.
לגבי שר הפנים. הודעת כי אתה פורש אך לא עוזבים כאשר המשימה החשובה הזאת לא מושלמת. גם אם תעזוב את כורסת המיניסטר אל תעזוב עד הכנסת עד להשלמת שינוי החקיקה בנושא של המסתננים.
ומיד אחרי שהחוק יעבור תצא לפסק זמן.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
