השר יעלון התארח הערב בכנס מייסדי הליכוד והתבטא בנושא החברתי, המדיני והטורקי.
השר יעלון אמר את הדברים הבאים :
על המחאה החברתית:
המחאה הזו היא לא עניין של מה בכך. יש לי בבית זוגות צעירים, החברים של הילדים שלי הם זוגות צעירים, ואם שניים מתפרנסים בכבוד ועדיין לא גומרים את החודש, אז הממשלה צריכה להתערב. קל וחומר בשכבות מצוקה. עוד כרמטכ”ל זיהיתי את הפערים: אם חייל מגיע לבסיס עם רכב יוקרתי, וחייל אחר חוזר למקרר ריק, אז יש לנו בעיה. אנחנו לא צריכים לאפשר את זה.
הייתי בארצות הברית, ואני מגלה שהיוגורט שם עולה חצי מהיוגורט בארץ. וזה כשהשכר הממוצע במשק בארה”ב כפול מזה שבארץ. אז אני שואל את עצמי איך זה קורה לנו. ואז מסתבר לך שתנובה נרכשה על ידי חברת השקעות, והיא באה הנה כדי להרוויח לא מתוך ציונות. אחת הדרכים הנכונות היא מרד צרכנים. פה אין תחרות, יש קרטל. כל יצרני החלב, פלוס הרשתות, רוצים להרוויח הרבה כסף על חשבון כל אחד מאיתנו. פה היינו צריכים להתערב הרבה יותר מוקדם: או ליצור מודעות צרכנית, או לפקח על מחירים או לשבור את הקרטלים. אין שוק חופשי, יש קרטל. ברגע שגורם אחד מעלה מחיר, כל השאר מתיישרים. צריך להכות על חטא שלא התערבנו יותר מוקדם.
בנושא הדיור אי אפשר לבוא אלינו בטענות. נכון שאין עוד היצע של דירות שמוריד מחירים, אבל ראש הממשלה עלה על זה עוד לפני שקמה הממשלה, ואמר שיש כאן קרטל באחזקת קרקע. הוא התנפל על זה מההתחלה. הבעיה השנייה היא חוקי התכנון והבנייה, וכאן אנחנו אחת המדינות המפגרות בעולם. יש תהליכים ארוכים ביותר לפרויקט. ראש הממשלה אמר שצריך לבטל את הביורוקרטיה במקרה הזה. זיהינו את הבעיה. בשנת 2010 יש חמישים אחוז התחלות בנייה יותר מאשר בשנה קודם לכן. אבל זה לא מספיק, כי בעשור האחרון נפתח כאן פער בסדר גודל של מאה אלף יחידות דיור. הביקוש עלה על ההיצע ויצר עליית מחירים. עלינו על זה, זה לוקח זמן אבל אין פטנט, לא יצמחו כאן מחר מאה אלף יחידות דיור.
המחאה כן גרמה להתעוררות בנושא יוקר המחייה. לממשלה יש אחריות והיא צריכה לנהל מדיניות. יש כאן בעיה אמיתית וצריך לתת לה מענה. מעמד ביניים שנשחק, שכבות חלשות, צריך לתת לכך מענה.
כל הנושא של ועדת טרכטנברג מתנהל נכון, המצוקה קיימת, רעיונות קיימים, אנחנו מקבלים רעיונות. העולם סביבנו גועש מבחינה כלכלית, והעובדה שמדינת ישראל היא אי של יציבות, היא לזכותה של הממשלה ולזכותו של ראש הממשלה, עוד מהימים בהם כיהן כשר האוצר. יש כאן ממשלה ביצועית שמדי יום ראשון מניעה תהליכים שהם לא מובנים מאליהם. משקיעים מגיעים הנה והכלכלה חזקה ויציבה. זה לא מובן מאליו. יהיו כאן הרבה אנשים לא מרוצים גם אחרי המחאה, כי לא הולכת להיות פזרנות. אנחנו הולכים להיות שקולים, זהירים ומחושבים. מאוד נרצה שמעמד הביניים יראה הכנסה פנויה יותר כבר בחודשים הקרובים. אפשר לעשות את זה.
על העניין המדיני:
המקום המדיני שבו אנו נמצאים הוא לא מובן מאליו. תודעתם של הפלסטינים נצרבה, הטרור לא משתלם. צה”ל והשב”כ ממשיכים לבצע פעולות כדי למנוע פיגועים, ולכן יש שקט ביטחוני. לצערי יש פה קולות שנובעים מפוליטיקה, שמהלכים עלינו אימים. מאיימים עלינו בנוגע לספטמבר. צונאמי מדיני, בידוד בינלאומי. אני קראתי לזה דחלילים מנופחי אוויר. מי שהעלה את הרעיון ללכת למהלך חד צדדי זה לא הפלסטינים. אבו מאזן לא בעד זה למרות שאין לו ברירה, הוא לא יכול לסרב. הוא הבין שאם ילך למהלך חד צדדי, הוא יצטרך להתמודד עם החמאס, ובעזה ראינו את התוצאה של זה. סלאם פיאד מתבטא עד היום נגד זה, כי הוא מבין את המשמעות.
זה יותר איום מאשר אופציה אמיתית, ולשמחתי לא נבהלנו. השיא היה לקראת נאום ראש הממשלה בקונגרס, כשכבר לפני כן לא נבהלנו. ארצות הברית נוקטת עמדה שהיא נגד המהלך החד צדדי, ואפילו מזהירה את הפלסטינים נגד המהלך. זה קורה כי בארצות הברית הבינו את מה שהסברנו, והם לא יכולים להתעלם מזה. הסכסוך הזה אינו טריטוריאלי ולא החל בקווי 67′. הפלסטינים מסרבים להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ואבו מאזן אמר לאחרונה שלעולם זה לא יקרה. כולנו מתנחלים בעיניהם. הם מכנים אותנו קולוניאליסטים זמניים. לא רק באלון מורה, אלא גם כאן בתל אביב. ככה הם מחנכים את הדורות הצעירים. די, מספיק לשקר לעצמנו.
הפלסטינים אפילו נבהלו מהיוזמה הצרפתית לשתי מדינות לשני עמים. אבו מאזן לא מוכן להגיד שני עמים, וזה היה עוד במהלך המשא ומתן עם אהוד אולמרט. הוא טוען שאין עם יהודי, שהיהדות היא דת ולא לאום או עם, ולכן לא מגיעה לה מדינה.
הצבא נערך לכל התרחישים, אבל אף אחד לא מתכוון לגייס מילואים. אין שום כוונה. אז למה להפחיד? מסיבות פוליטיות? פנימיות? בגלל המאבקים בקדימה? כמה אפשר לנצל אינטרסים לאומיים לצרכים פוליטיים? למה להוציא את זה? או את הדו”ח הזה של ועדת חוץ וביטחון? די, מספיק להפחיד את עצמנו.
מנסים להציג אותנו כסרבני שלום. זו גם התנהגות חסרת אחריות. קדימה הולכים ומספרים שאם הם היו בשלטון הם היו עושים שלום. נו, באמת. אני יודע מה היה שם. אבו-עלא נשאל על ידי ציפי לבני האם הסכם יהיה קץ הסכסוך וסוף תביעות? ציפי לבני עד היום מחכה לתשובה ממנו.
עמידה איתנה משדרת עוצמה. דווקא כשאתה מתקפל ונותן, הטרור גובר. הנאום בארצות הברית הוא אירוע מכונן מבחינת ההבנה של הרבה בגורמים בינלאומיים שמבינים את זה מזמן, ופתאום מותר להגיד את זה.
אם תהיה פה ושם התפרצות כתוצאה מתוך הפגנה, נדע לטפל בזה. אבל אחרי ספטמבר יבוא אוקטובר. ואם יביאו את הבקשה לאו”ם, לא נעים – לא נורא.
אומרים שהזמן פועל לרעתנו, אבל כשאני מנתח מה יש לנו היום ומה היה לנו בתקופת הצנע, אני מבין מה הוא סוד הציונות. האתוס שלנו הוא בנייה, פיתוח, השקעות בחינוך, לכן לא צריך לפחד. הכדור במגרש הפלסטיני, ולאט לאט הולך ומחלחל שאין פרטנר בצד השני. בכל פעם שעלה רעיון של חלוקה הם התחילו במלחמה או בהתקפות טרור.
בנושא הטורקי:
היה פה משט שממשלת טורקיה עמדה מאחוריו. איך אנחנו יודעים? כי היא מנעה את המשט הבא אחריו. כלומר, אפשר היה למנוע את זה בפעם הקודמת. האחריות ברורה. הייתה פה פרובוקציה מתוכננת. על הרקע הזה נוצר משבר, ונקבע מנגנון לפתור את המשבר, באמצעות ועדת פאלמר. הוועדה השלימה את עבודתה, ומה לעשות שפסקה פעם אחת לטובת מדינת ישראל? היא אומרת בצורה ברורה שהסגר חוקי, לא מצור, לא רעב, לא משבר הומניטרי, סחורות נכנסות, אנשים חיים, קניונים נפתחים, רוכשים מכוניות. יש סגר ביטחוני ולכן חוקי ליירט אותו, כך קבעה הוועדה. לנו יש תשובות לכל ההערות שהופנו כלפינו.
הוועדה פסקה לטובתנו והטורקים לא מוכנים לקבל את זה. הרי היחסים התדרדרו עוד לפני המרמה, זו המדיניות שלהם, זה מה שהם רוצים, שיבושם להם. לכן אמרתי שצריך לתת לפאלמר לפרסם את הדו”ח. חס וחלילה שנתנצל. כבוד לאומי זה לא מושג מהרחוב אלא מושג שיש לו משמעות אסטרטגית. אם ארדואן יסתובב אחר כך ויגיד שהוריד אותנו על ארבע והשפיל אותנו, הוא יופיע כמנהיג אזורי במזרח התיכון. הוא לא ירפה גם אחרי שנתנצל. אני מקווה שהדו”ח יפרסם, ואחרי זה ניפגש.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
