היום מצאתי את עצמי יושב עם המוני צעירים ברוטשילד במחאה החברתית מנסה להבין כישראלי ובעיקר כמי שהגיע לביצה התל אביבית לא מזמן על מה המחאה והאם מישהו השתנה?
הצעירים מלאי האנרגיה ראו בי פונטציאל גדול למפגין נלהב ודיברו איתי בנחמדות על יוקר המחייה ונתונים על תקציב פגום, שחיתות, הזנחת החלש ושאר סיסמאות. הרגשתי בתוך תוכי שגם החברים הנחמדים שיושבים מולי לא כל כך מודעים על מה הם מפגינים ומה במדויק הם רוצים שיקרה [בגדר ההגיון כמובן ולא נבואות “משיח”].
היאוש מיוקר המחייה בארץ הוא בהחלט מובן ורצוי להבין את הפתרון ופה הרגשתי די דומה להם. מסתבר שגם אני וגם הם לא כל כך יודעים את הפתרון. שאלתי אותם איפה הם גרים בתל אביב ומסתבר שכולם גרים צפונית ממני בתל אביב וכנראה גם חיים חיי חברה טובים משלי.
מעבר לכך, עלתה בי השאלה האם הצעירים שאני יושב מולם והעיר שמתיימרת להיות הכי ליברלית ודמוקרטית יקבלו את דעותי? החלטתי לנסות את מזלי. הרי אנחנו בעיר האפשרויות ואמרתי להם שאני תומך בשלטון ביבי וחושב שבהתאם למצב הוא עושה את המיטב ושאי אפשר לשנות מצוקה חברתית ביום.
הדיבור הנעים הפך למזלזל ואיתו הלך הסיכוי המועט שלי להתקבל לברנז’ה התל אביבית למרות שאחרי המאורע לא הרגשתי צורך להיות חלק. התחושה שלי היא שדוקא האנשים שמתיימרים להיות הכי ליברלים ודמוקרטיים הם אלא שזעפו בי בצורה כמעט אלימה על דעותי לא הפליאה אותי. למען האמת וגם אין אני מחפש להפנות מול איש אצבע מאשימה, להפך, אני מבין את הכעס ומעוניין רק לשים מראה כנה ואמיתית מול צביעות “ליברלית”.
באתי לתל אביב מתוך מטרה להתחבר להכיר ולתת לאנשים להכיר אותי, גם עם תל אביב לא הגיעה לאותו רעיון מופלא של דמוקרטיה טהורה יש לברך אותה על הרצון ואיתו הרצון שלי להשאר פה
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
