מה הירושה שקיבל נתניהו? מה מציאות אליה נכנס ואיך הוא מתמודד עימה? מה שכן, זו לא אשמתו
בקיץ 2008, זמן קצר לפני שנבחר לנשיאות ארה”ב, ביקר ברק אובמה בישראל. מאז הוא לא חזר אליה. מהמזה”ת המשיך המועמד הדמוקרטי לברלין. בפגישה שקיים עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הוא סיפר כי התרשם בשיחותיו עם בכירים בירושלים, שישראל מתכוונת לתקוף את איראן. מרקל, מידידיה הגדולים של ישראל, הגיבה בקצרה: “אחרי היכולות שהישראלים הציגו בלבנון (בקיץ 2006), אני מאוד מקווה שהם לא יעשו זאת”.
מלחמת לבנון השנייה ערערה לחלוטין את מעמדה של ישראל בזירה האיזורית והבינלאומית כמעצמה צבאית ומוססה את ייתרון ההרתעה ממנו נהנתה. השלכותיה של המלחמה ההיא, שלא השיגה בדיעבד כל מטרה שהיא, הציגה את צה”ל במערומיו ואת הצמרת המדינית והפוליטית של ישראל כחסרת אונים וכיוון. מקרוב ומרחוק הבינו בבירות העולם השונות, שמלחמת לבנון השנייה שינתה את פניו של המזה”ת, כפי שנתפס עד אז, וכי לא ניתן להישען עוד על ישראל כעל גורם בעל חשיבות מכרעת בעיצוב פני האיזור. מרקל הבינה את זה, אובמה שמע זאת מפיה והפנים את המסר, ואפילו רמ”מ טורקיה, טאיפ ארדואן, קלט אז שהגיע הזמן לשנות בריתות ישנות, לוותר על הידידות עם ישראל ולחפש את קרבת שאר שכנותיה הערביות והמוסלמיות של ארצו.
בניסיון נואש להחזיר לעצמה את יכולת ההרתעה, שאבדה בלבנון, פתחה ישראל בחורף 2008 במבצע “עופרת יצוקה” ברצועת עזה. אולם, הנחישות הצבאית שהציגו חיילי צה”ל, עלתה לישראל במחיר מוסרי ופוליטי גבוה ביותר. במקום להשיב לעצמה מעמד איזורי ובינלאומי, הצליחה ממשלת ישראל דאז להחריף את הסחף במעמדה של המדינה ולהגביר את תנועת הדה-לגיטימציה של מדינת היהודים.
למי ששכחו, אולי כדאי להזכיר, שלא ממשלתה הנוכחית של ישראל בראשות בנימין נתניהו הייתה אחראית לאותם שני אירועים דרמטיים, שתרמו באופן משמעותי ביותר להחלשתה של ישראל ולבידודה הבינלאומי. הייתה זו ממשלת “קדימה”, בראשותו של אהוד אולמרט. הממשלה ההיא עוד תיכנס לספרי ההיסטוריה כממשלה הנוראה ביותר, שהייתה למדינת ישראל מאז הקמתה.
אבל, בינתיים סומך ראש הממשלה לשעבר על השיכחה הקולקטיבית הישראלית, ומנצל כל בימה הניתנת לו, כדי לתקוף את הממשלה הנוכחית ולהציג את עצמו כמי שנגזלה ממנו הזדמנות היסטורית לעשות שלום. את המילה “שחיתות” לא תשמעו מפיו. אבל, הממשלה ההיא, שכמה מבכיריה מצאו את עצמם תחת חקירות, בבתי משפט ובתאי-כלא ערערה גם היא את מעמדה המוסרי של ישראל, בעיקר בקרב תומכיה המתמעטים ברחבי העולם. ממשלת אולמרט היא זו שייצרה לישראל תדמית של מדינה מושחתת, מסואבת ואבודה. לא ממשלת נתניהו.
לא הייתי רוצה להיכנס לנעליו של בנימין נתניהו בימים אלו. הוא סופג ביקורת על כל צעד ושעל, מכל צד אפשרי. אין דבר שהוא אינו מואשם בו, וזאת בשעה שהוא קוצר את פירות הבאושים, שהצמיחה הממשלה שקדמה לשלו. נתניהו נכנס לתפקידו בתנאים כמעט בלתי אפשריים, הקים קואליציה לא פחות בלתי אפשרית, ומוצא את עצמו מול מזרח תיכון שונה מאוד מזה שהיה לפני שנתיים. ולמרות הכל, הוא מחזיק מעמד. טוענים נגדו, שהוא חסר עמוד שדרה, חסר יכולת החלטה, שהוא מזגזג ולא אמין. אבל, בתנאים שאליהם נקלעה ישראל הודות לחטאיה הרבים של ממשלת אולמרט, צריך דווקא להתפעל מיכולת הלוליינות וההישרדות של רוה”מ הנוכחי.
יחד עם זאת, לא רחוקה השעה, שבה רוה”מ יצטרך לקבל החלטות אמיצות מאוד, שיבטיחו את עתידה של ישראל בסערה המזרח-תיכונית, שרק החלה לפני כמה חודשים. בימים קשים אלו, לא הצדק יעמוד לצדה של ישראל, אלא חוכמה, כזו שמגלים כעת הפלסטינים. לצורך זה, זקוק נתניהו לתמיכה מבית, ולא לביקורת מרושעת וחסרת יסוד.
אלדד בק, עיתונאי
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
