פחות פיגועים, יותר עבודה וצמיחה כלכלית; אלה העובדות המלוות את שנותיו של נתניהו בראשות הממשלה ובאוצר. תשובה לגבי שפר
העיתונאי האמריקני הידוע וולטר ליפמן אמר פעם שהשקרים הם מהירים אך האמת איטית; האמת תמיד מתגוננת. נזכרתי במאמרו זה של ליפמן כשקראתי מאמרו של גבי שפר “לבלום את ביבי”. במאמר זה נפרשת שורה ארוכה של עובדות-לכאורה, המחייבות את בלימת התחזקותו הפוליטית של בנימין נתניהו.
השיקול הראשון על-פי שפר, הוא השיקול הביטחוני והחשש שנתניהו לא יתקדם עם הפלסטינים אפילו ב”ניהול הסכסוך”. אלא שדווקא שנותיו של נתניהו כראש ממשלה היו השקטות והבטוחות ביותר ב-15 השנים האחרונות, כשהטרור ירד כמעט לאפס פיגועים.
דווקא ניהול הסכסוך על-ידי מפלגת העבודה (שמשום מה לא זוכה להגדרה “שמאל קיצוני” כמקבילה להגדרתו של הליכוד כ”ימין קיצוני”), הוביל לפיגועים רבים ולהרג אזרחים ישראליים. שפר מודאג מכך שנתניהו לא “יעניק הקלות רבות לפלסטינים בגדה ובעזה מבחינת חופש התנועה שלהם”. אבל זו גם העמדה המקצועית. או שמא גם צה”ל הוא גוף “ימני קיצוני”?
שפר מגדיר מיהו ימין קיצוני לדעתו כשהוא מביע חשש מכך שנתניהו “לא יפסיק את הסיוע הכספי והביטחוני של המדינה למתנחלים”. כל אזרח ישראלי זכאי לקבל הגנה ביטחונית ללא קשר לדעותיו הפוליטיות. לא יעלה על הדעת להפקיר את ביטחונם של תושבי תל אביב או קריית שמונה וכמו כן לא יעלה על הדעת להפקיר את ביטחונם של 250 אלף אזרחים ישראליים שגרים ביהודה ושומרון.
על-פי הרשימה הארוכה של שפר נראה שנתניהו הוא הגורם המרכזי לכל הצרות של מדינת ישראל בשנים האחרונות ומדיניותו הכלכלית הובילה לגידול בעוני ילדים וצעירים, לגידול באלימות ובעבריינות, למצב הקשה של הקשישים וניצולי השואה, לאבטלה, לשחיתות ולהרס הדמוקרטיה –לא פחות.
קשה להתייחס לכל הקישורים המופרכים שנעשים במאמר בין תקופתו של נתניהו באוצר לבין המציאות הסובבת ונדמה ששפר נמצא צעד אחד בלבד מהאשמת נתניהו בהוריקן קתרינה שזרעה חורבן בניו-אורלינס. אך על הטענות הפסאודו-כלכליות של שפר דווקא ניתן להשיב בקלות שכן המרחק בינן לבין המציאות רב.
צמיחה כלכלית
כשנתניהו נכנס למשרד האוצר האבטלה חצתה את קו ה-11%, מאז אימוץ המדיניות הכלכלית של נתניהו יורדת האבטלה באופן עקבי וכיום היא מתקרבת ל-7%. עשרות אלפי אזרחים שהיו מובטלים מתפרנסים מיגיע כפיהם ויוצאים ממעגל העוני בזכות מדיניות נתניהו. בזמנו של נתניהו עבר המשק מצמיחה שלילית לחיובית, מגמה שנמשכת עד היום, ומדיניותו הכלכלית נלמדת כיום בפקולטות לכלכלה בכל העולם.
שפר מאשים את נתניהו בשחיתות כאשר תקופתו באוצר זכורה כתקופה המקצועית והנקייה ביותר. לעומתו, דווקא אלה שעליהם מוטל תפקד ה”בלמים”, קשורים לפרשיות כמו שוחד בחירות, עמותות פיקטיביות, מינויים אסורים, מתן טובות הנאה ומכירת מכרזים. ואם כבר מזכירים שחיתות, האם שפר קרא בעבר לבלום את שרון? או שמא ההתנתקות שהוביל “מנהיג חזק” הכשירה כל עוולה שלטונית?
אולי זה מוגזם לצפות מפרופ’ למדעי המדינה להיות בקי בנושאי ביטחון או כלכלה. המפתיע הוא זלזולו בערכי הדמוקרטיה הבסיסיים שבזה הוא אמור להיות איש מקצוע. שפר מתריע מפני “השתלטות” של נתניהו על הממשל בישראל. בדמוקרטיה, זכייה בבחירות איננה “השתלטות” אלא הוצאה לפועל של רצון רוב האזרחים.
אך נראה ששפר מודאג לא רק מנתניהו אלא מהעם כולו ומההליך הדמוקרטי. בעיניו, רוב האזרחים בישראל הם בעלי זיכרון פוליטי “קצר” ו”פגום”, בעלי כמיהה ל”מנהיג חזק” ו”בעלי נטיות” לימין ולימין קיצוני המחפשים “מנהיג חלופי” בכל מחיר. אליבא דשפר, לא יתכן שהציבור תומך במדיניות שהכניסה את המשק לצמיחה ויצרה עוד מקומות עבודה או לחילופין שולל את תפיסת הוויתורים ללא תמורה והשלום המזויף שהובילה לשנות הטרור הארוכות.
במגרש של העובדות יודע שפר שהוא יפסיד ולכן הוא מעדיף לזרוע האשמות לא מבוססות בעלי גוון אישי. ליפמן צודק שהאמת איטית, אבל בסופו של דבר היא מתקבלת. אם נתניהו אכן ייבחר ויעמוד בראשות הממשלה זה יהיה כתוצאה מהחלטת רוב העם לבלום דווקא את דעותיו הקיצוניות והמסוכנות של פרופ’ גבי שפר וה”בלמים” שלו.
הכותב שימש כראש המטה של נתניהו במשרד האוצר
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
