איציק הלל קובע בפסקנות כי המנהיגות הוכרעה. הוא מעניק מבט אחר על חוק הגיור והוא חוזר אל שמעון פרס בשנות ה – 90
1. תכינו ממחטות, או חצוצרות. ההנהגה במדינה הוכרעה ואני לא מדבר על ביבי של אתמול או בוז’י של מחר. לפני עשרים שנה רכשה לה תנועת ‘זו ארצנו’ אשראי פוליטי רחב היקף. מאה אלף איש שחסמו את המדינה סיפרו סיפור של עם אומלל שרוצה לחם אבל אוכל עוגות. הפגנה של מיליון איש מול הכנסת על הסכם אוסלו נגנזה עמוק אחרי עמוד 17 בידיעות אחרונות, למעשה, העיתונות שימשה ככלב השמירה של רבין. משה פייגלין החליט להשתמש במנדט שקיבל ובחלון הזמן הקצר שיצר השמאל בשיטת הבחירות דאז, החליט להריץ מועמד לראשות הממשלה מטעם הציבור האמוני. עשרות אלפי אנשים התפקדו למפלגה שלא קיימת וחיכו למוצא פיו של מנהיג אלמוני שבושש מלבוא. ממש כמו בחטא העגל העם טעה בספירה, משה לא ירד ולוחות אותנטיות התנפצו על הרצפה. מדינה שלמה הושתקה בהפגנות אוסלו אבל מנהיג אחד לא ההין לרוץ לראשות הממשלה. הקיבעון הציוני דתי כי השמאל ינהיג והציבור האמוני יפגין נזל החוצה ושיקף מציאות אומללה.
ועכשיו הממחטות: שלושים צעירים בעשור השלישי לחייהם התכנסו ביום ד’ האחרון במסגרת פרויקט מנהיגות צעירה מבית מנהיגות יהודית של חה”כ פייגלין בליכוד. היה זה ערב ראשון של מפגשים שיימשכו כשנה ויתקיים בהם מרתון דיונים על מה לעזאזאל עושים עם המדינה הזאת. צעיר אחרי צעירה הציגו את עצמם ומעבר להצגה הפרסונלית שגילתה תל-אביבי ובאר-שבעי, המון ירושלמים וזוג מקצרין, בלטה אמירה אחת: תנו לנו להנהיג. אנחנו הציבור האמוני כבר לא בעמדת המפגינים. המילים נאמרו שם בנחישות מוחלטת- תנו לנו לעשות טלוויזיה, תנו לנו ליצור תרבות יהודית ומעל הכל, תנו לנו להנהיג.
האמת שממחטות כבר לא יעזרו, גם לא חצוצרות השמחה, המציאות הזאת קורמת עור וגידים ובגין יכול להסביר הכי טוב מה קורה כשאנשים המליכו את הרעיון שבו הם מאמינים אל מעל הפרסונליות.
2. מילה ארוכה על חוק הגיור: בימים האחרונים קמו על רגליהם האחוריות טועני הכתר לחופש והקידמה ובציפורניים חדות שאגו להעברת חוק הגיור. המטרה, לתת סמכות לכל רב לגייר את מי שנראה לו נכון לגייר. יודעי דבר הכריזו באקסטזה כי גיור קליל הוא אקט ציוני טהור שיחזיר לנו את השליטה הדמוגרפית. מסורבי הגיור מבחינה הלכתית ימצאו דרכים עוקפות להתגייר ואנו נהפוך מיהודים שמרנים וחשוכים לסחבקים וליברליים. גאון אחד מצא נכון לצטט שכבר ביציאת מצריים יצאו יחד איתנו ה’ערב רב’. באופן אירוני כל אלו המצדדים בחוק הגיור הם אלו הטוענים להפרדת דת ומדינה אבל ברגע שנמצאה הפרצה להורדת היהדות לרמת הישראליות שוב הם מחברים את החוק האזרחי ומנסים דרכו לחלל את החוק הדתי.
בדיחה עתיקת יומין מספרת על חכם סיני שדימה את הטבילה הנוצרית לאדם המטביל בשר במים ובכל טבילה מכריז ‘אתה לא בשר אתה שניצל’. לא שייכים כאן רחמים וסגולות. הרצון הנחמד להיות נחמד בכך שנפתח את שערי הדת, והבלבול שנוצר בין מיהו ישראלי למיהו יהודי נותן את אותותיו. קצין במטכ”ל, לוחם חופש מברה”מ או אתיופי שהלך הרבה ברגל זכאי לתעודת הערכה ואיזרוח מלא אך מכאן ועד לייהד אותו הדרך ארוכה. הגדרתו של יהודי צריכה להקבע באופן אחיד ומי שיענה על ההגדרה יתקיים בו “ואהבת את הגר” במובן המקסימלי של המצווה. מי שלא מקבל עליו את מצוות הדת, כמו ה’ערב רב’ שהחטיאו לבסוף את העם בעגל, יכנס אחר כבוד לקטגורית “קשים גרים לישראל כספחת”
פיזור הסמכויות בידי מספר רב מדי של אנשים עלול בנקל לפתוח דלת לשחיתות ולמנגנון העשרה חדש. היהדות אינה עומדת למכירה ואם אכן קיימת שחיתות ברבנות אין כל חוכמה בלתקן עוול בעוול. שחרור אנשי הרבנות לביתם הוא אופציה, חילולה של הדת והרס לדורות שיצא מכך הם אינם אופציה. בסופו של יום ינזקו מכך המתגיירים עצמם כששום אמא מרוקאית לא תטוש תורת אמא ובעצם רק תחמיר בבחירת חתנה וכלתה. אמר זאת כבר הרב הראשי “אנחנו לא רוצים ליצור יהודים סוג ב”
3. דניאל בן סימון ראיין פעם את הנשיא לשעבר שמעון פרס. היה זה ב 96 אחרי התבוסה הגדולה שלו לביבי נתניהו
-מי הפסיד בבחירות?
-אנחנו הישראלים
-ומי ניצח?
-תקרא לזה- היהודים. היהודים ניצחו את הישראלים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
