כולם מכירים את הדרבי התל אביבי הגדול והקטן, הדרבי של חיפה, פ”ת ועוד ועוד, אבל דרבי אינו רק שתי קבוצות מאותה העיר, אלא 2 קבוצות בעלות מאפיין דומה, לכן כאשר 2 קבוצות מהמגזר הערבי נפגשות בליגה מכנים את המשחק – “הדרבי של המגזר”, או כאשר 2 קבוצות מאזור השרון נפגשות מכנים את המשחק “דרבי השרון”
אך דרבי אחד נעלם מעיני הציבור – הדרבי של הליכוד. כן, הכוונה למפלגת הליכוד, אותה מפלגה שמזוהה עם ארגונו של אביה הרוחני (זאב ז’בוטינסקי) בית”ר (ברית יוסף ט(ת)רומפלדור), ועל כן מזוהה עם קבוצות הכדורגל באגודת בית”ר – ועם קבוצת בית”ר הבכירה – בית”ר ירושלים.
אותו ז’בוטינסקי היה בשנת 1926 אורח הכבוד במשחקה של מכבי תל אביב, והתקבל באופן חגיגי בקהל העצום שהגיע למשחק (7,000 צופים), ושנה קודם לכן, הוזמן למשחק של מכבי תל אביב ואף ירד במחצית לכר הדשא ונאם ל3,000 הצופים שהיו במגרש.[1]
אוהדי הקבוצות בוודאי זוכרים כיצד בשנות ה90 אוהדי מכבי ובית”ר ת”א היו מעודדים אחת את השניה בהצגות הכפולות (וישנם סיפורים על אוהדים שהיו מגיעים למשחקי שתי הקבוצות גם כאשר אלו שיחקו באצטדיונים נפרדים ככל שהיה אפשר) – אחיות בדם ובנפש, אשר אף בסוף שנות ה40 כאשר המשטרה הבריטית סגרה את בית”ר ת”א אוהדים רבים של בית”ר ת”א עברו לאהוד את מכבי ת”א, רובם לא חזרו עד היום.
עם ירידתה של בית”ר ת”א לליגה השניה ב1996 נותרה בית”ר ירושלים הנציגה היחידה בליגת העל של אגודת בית”ר – אשר ככל הנראה כל אוהדיה הספורים של בית”ר ת”א עברו לתמוך בבית”ר ירושלים עד שקבוצתם בית”ר ת”א תחזור יום אחד לליגה הבכירה.
לעתים שוכחים שהליכוד כשמה כן היא – לכד (איחוד) של מספר מפלגות וזרמים – הליכוד היא למעשה איחוד של מספר מפלגות הגדולות שבהן: כולם זוכרים את תנועת החירות של מנחם בגין, תלמידו של זאב ז’בוטינסקי, ואיתה אין מזוהה יותר מאשר תנועת בית”ר ובית”ר ירושלים.
אך ב1973 כאשר הוחלט לרוץ בריצה משותפת תחת סיעת הליכוד[2] הייתה עוד מפלגה גדולה – הליברלים[3] – אשר בשיא כוחה הגיעה לכדי 18 מנדטים.
התנועה הליברלית זוהתה ומזוהה עד היום עם תנועת מכבי, כך אף לפי חוקת הליכוד, יו”ר תנועת מכבי העולמית, יו”ר תנועת מכבי ישראל, ויו”ר תנועת מכבי צעיר מכהנים כחברי מרכז ליכוד מכוח כהונתם ככאלו[4].
ומכאן ניתן לראות כי איחוד חירות עם הליברלים, הינו אף איחוד מכבי ובית”ר – והינו מפלגת הליכוד.
בתחילת דרכה, מרבית אוהדיה של מכבי תל אביב היו אנשי מעמד הביניים והמקצועות החופשיים, אשר בניגוד ליריבה האדומה מעבר לכביש (אשר צבעה, סמלה ושמה מזוהים עם הסוציאליזם והקומוניזם, ואף נחשבה לקבוצתם של מעמד הפועלים), דגלו בכלכלה החופשית ואף לימים התחברו יותר (שוב בניגוד ליריבה מעבר לכביש, אשר התחברה כידוע עם ההסתדרות ומפא”י) לתנועה הליברלית.
באופן אישי, לא אשכח את המפגש של מכבי תל אביב ובית”ר ירושלים לפני בחירות 1996, כאשר הקהל של בית”ר צעק “היידה ביבי” והקהל של מכבי החזיר לו בקריאות “היידה ביבי”.
אומנם נכון, ב1999 כבר הקהל של מכבי לא ענה “היידה ביבי” לקריאות דומות, ולאט לאט חל תהליך התנתקות בין הספורט לפוליטיקה בארץ (היום ביציע המזרחי ישנם לא מעט תומכי ומצביעי מפלגת העבודה ואף מרצ, ובשער 5 במשחקי יריבתנו הסוציאליסטית – קומוניסטית ישנם לא מעט אנשים שהצביעו לעוצמה לישראל ותומכים בגישה הכלכלית הליברלית. וכך כמובן גם מצד מפלגת הליכוד ניתן להגיד כי לאחרונה היא מאבדת את הזהות הליברלית שלה, וכי הליברלים בליכוד אט אט נעלמים ממנה, ואף הייצוג שלהם בכנסת ובמוסדותיה ירד בשיעור ניכר.
אך מההיסטוריה לא ניתן ולא צריך להתעלם, ובטח שלא מהבסיס האידיאולוגי שעודנו קיים הן ביסוד תנועת בית”ר והן ביסוד תנועת מכבי, הבסיס שמהווה את הקמת הליכוד – איחוד בין הליברלים וחירות עדיין קיים, ולא מן הנמנע כי כוחם של הליברלים בליכוד יתחזק וכך אף ייצוגם בכנסת, ולא מן הנמנע כי אותו בסיס אידיאולוגי שקיים יתחזק בקרב אוהדיה הצהובים של הקבוצה.
על כן, מכיוון שמשחק בין 2 קבוצות בעלות מאפיין דומה נפגשות מכונה דרבי – הרי שזהו דרבי “הליכודניקים”.
[1] אשר גולדברג ודני דבורין, מכבי תל-אביב 102 שנים ראשונות, מהדורה שניה 2008, עמודים 46-47.
[2] ב1973 המפלגות רצו באופן משותף – בדומה לריצה של הליכוד עם ישראל ביתנו היום, הן אוחדו לכדי מפלגה אחת (הליכוד) אך 11 שנה לאחר מכן ב1984.
[3] ביחד עם חירות והליברלים רצו עוד 3 מפלגות – הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה.
[4] סעיף 63 לחוקת הליכוד.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
