ד”ר עמנואל נבון מבקש לתת לפרשת הרב ליאור פרפסקטיבה
פילוסוף הצרפתי ז’אן-ז’אק רוסו כתב בספרו “ה ‘אני מאמין’ של הכומר מסבויה” כי הוא מעולם לא הבין מדוע ליהודים אין מדינה חופשית עם בתי ספר ואוניברסיטאות שבהם יוכלו לשוחח ולפלפל ללא חשש. “כי רק אז” כותב רוסו “נוכל לדעת מה יש ליהודים לומר.” ובכן, ליהודים יש מדינה חופשית עם בתי ספר ואוניברסיטאות, אך האם הם יכולים לשוחח ולפלפל ללא חשש?
כפי שהחוק מחייב כל אזרח להתייצב לחקירה לאחר שזומן, החוק גם מאפשר לאותו אזרח לבטא את טענותיו כלפי עצם ההחלטה לחקור אותו. עיקרון זה חל כמובן על הרב ליאור. הטענות נגד ההחלטה לזמן את הרב ליאור לחקירה מוצדקות, אך אינן מצדיקות את הסירוב לציית לרשויות החוק.
על אותן רשויות החוק לתת הסבר לציבור על מה שמצטייר לכאורה כאכיפה סלקטיבית של החוקים נגד ההסתה. מדוע, למשל, ד”ר אייל ניר מאוניברסיטת בן-גוריון לא זומן לחקירה על חשש להסתה לאחר שהוא קרא “לשבור את המפרקת” של המפגינים מול מסגד שייח ג’ראח בירושלים?
אחד הציטוטים בספר “תורת המלך” אשר עורר את החששות של רשויות אכיפת החוק הוא ש “בכל מקום שבו נוכחות של גוי מסכנת חיי ישראל מותר להורגו.” ואולם סיכולים ממוקדים מבוססים על אותו עיקרון. האם יש לחקור גם את אלן דרשוביץ על כך שהוא מצדיק את הסיכולים הממוקדים על ידי צה”ל על בסיס החשש שאי-הריגתו של מחבל (אפילו בעת שהוא יושב בבית ורואה טלוויזיה) עלולה לסכן את חייהם של אזרחים ישראליים?
בפרק שכותרו “פגיעה מכוונת בחפים מפשע” טוענים מחברי הספר “תורת המלך” כי עיקר המלחמה היא נגד הרודפים, אבל גם מי שמשתייך לעם האויב נחשב לאויב כי הוא מסייע לרוצחים. שוב, מה ההבדל בין טענה זו לבין טענתו של פרופ’ דרשוביץ כי צה”ל רשאי להתייחס לילדים ולנשים פלשתינים כלוחמים כשהם משתפים פעולה עם החמאס אפילו באופן פאסיבי?
ציטוט המקורות על נושאים רלוונטיים לחיינו היומיומיים לא מהווה כשלעצמו הסתה. ישנם פסוקים במקרא אשר קוראים להרוג את צאצאיו של עמלק, את מחללי השבת, וכן כל גבר שקיים יחסי מין הומוסקסואליים. האם ציטוט הפסוקים האלו מהווה הסתה נגד חילונים והומואים? ספק אם חוקר משטרה ראוי ומוסמך להכריע בשאלות משפטיות ופילוסופיות מסובכות מסוג זה.
מאחורי ההאשמות ההדדיות סביב פרשת הרב ליאור עומדת מחלוקת על מקום המשפט העברי והמסורת היהודית במוסדותיה ובתרבותה של מדינת ישראל. על כל הצדדים להפגין אחראיות ורגישות. הרב ליאור אכן מעורר את חששות ואת הזעם של האוכלוסייה החילונית כשהוא לא מציית לרשויות החוק. באותה מידה, עו”ד שי ניצן מעורר את החששות ואת הזעם של האוכלוסייה הדתית והמסורתית כשהוא מורה לחקור רב על הבעת דעה הלכתית אך מתעלם מקריאתו של מרצה באוניברסיטה “לשבור את המפרקת” של יריביו הפוליטיים.
מגיע לאזרחי מדינת ישראל דיון ציבורי פתוח וענייני על זהותה היהודית של מדינת ישראל. על כל הצדדים בדיון, ואף במאבק זה, להפסיק להציג את עצמם כבני האור שנלחמים בבני החושך. רוסו סבר, בצדק, כי דיון כזה צריך להתנהל בבתי ספר ובאוניברסיטאות, ולא בתחנות משטרה. וכפי שאמר פילוסוף צרפתי אחר , אף הוא מתקופת ההשכלה (וולטר): “אני שונא את דעותיך אך אני מוכן למות כדי שתוכל לבטא אותן.”
אינני מצפה מאף אחד להקריב את חייו כדי לשמור על חופש הביטוי של יריביו. אך אני כן מצפה מדמויות ציבוריות ומהוגי דעות בישראל להקריב את האגו שלהם לטובת דיון אחראי וענייני על זהותה ועל ייעודה של מדינת ישראל.
ד”ר עמנואל נבון הוא מרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב ומועמד על משבצת העולים ברשימת הליכוד לכנסת ה- 19.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
