יא ברעכן! (כן לשבור!) כתב זאב ז’בוטינסקי על ההשפעות השליליות של ההסתדרות. בהשאלה מבקש אלי חזן לומר : כן לשבור! את הגזענות של חלק מאוהדי בית”ר ירושלים. חזן שב ומדגיש : בפירוש לא כל אוהדי בית”ר הם כאלה ואכן ראינו עוד במהלך המשחק מול בני יהודה שהחלק השני של האוהדים יוצא נגד הגזענים
לאוהדי הכדורגל בארץ יש מעמד משפיע, אולי משפיע מדי. אין פלא אפוא שכלי התקשורת מיהרו לדווח בהתרגשות שאוהדי בית”ר ירושלים נסערים, והעלו את השאלה אם הקהל יסכים להחתמת שני שחקנים מוסלמים מצ’צ’ניה, כפי שהצהיר הבעלים של המועדון ארקדי גאידמק.
ההצהרות הפרובוקטיביות של אוהדים מקומיים בנוסח “שחקן ערבי לעולם לא ישחק בבית”ר” מובאות בכל כתבה ובכל ידיעה, אבל האמת היא ששחקנים מוסלמים, שניים במספר, כבר שיחקו בקבוצה. לצד זה יש לציין שכוחם המופרז של האוהדים גם פגע בשיקולים המקצועיים, והם הצליחו לסכל בעבר את החתמתו של שחקן מוסלמי אחר (מוחמד צ’יטה). חשוב להדגיש: לא מעט מאוהדי בית”ר סבורים כי יש להתעלם מהמוצא האתני ומדתם של השחקנים ולהחתים את הטובים ביותר, אבל קולם כמעט לא נשמע או לפחות לא מובלט.
ההתנגדות של חלק מאוהדי בית”ר להחתמת שחקנים ערבים או מוסלמים היא מקרה ייחודי במדינת ישראל. אפשר למצוא לו מקבילות הפוכות במדינות ערב לגבי החתמת שחקנים יהודים, ואפשר תמיד לומר שיש לקבוצה מירושלים מקבילה בדמות הקבוצה הספרדית אתלטיק בילבאו, אשר מגיעה מחבל הבסקים בספרד, אבל המקרה אינו דומה כלל וכלל. שכן בעוד בית”ר כמהה להחתים שחקנים זרים שיתרמו להצלחתה הנדרשת, הרי הקבוצה מחבל הבסקים מסתמכת רק על שחקנים ממוצא בסקי, אף שהיא מודעת לכך שהדבר פוגע בהישגיה.
בדומה לקבוצות אחרות, עברה בית”ר תהליכים רבי משמעות של ניתוק מהמרכז הפוליטי שאליו היתה שייכת במשך שנים – הליכוד – ומעבר לתפיסת עולם ניהולית שבבסיסה שיקול כלכלי. מצד אחר היא עדיין כבולה, לכאורה, בשל חלק ניכר מאוהדיה, אל התדמיות הפוליטיות הוותיקות. חבל רק שאותם אוהדים אשר מתנגדים להחתמת שחקנים ערבים אינם יודעים או מתעלמים מהעובדה שמייסד בית”ר, זאב ז’בוטינסקי, היה סולד מכך.
במהלך המשחק של הקבוצה שלשום ראינו מפגן מתועב של גזענות ושל שנאה מצד האוהדים המתנגדים לחתימה. הם אף כתבו על אחד השלטים “בית”ר טהורה לעד”. כמה עצוב שהשלט הזה הונף בערב יום השואה הבינלאומי, מה גם שמבחינה עובדתית הוא לא נכון. על שלט אחר כתבו “מלחמה על הבית”, ואכן זוהי מלחמה על הבית, אך גם שעת המבחן של ההנהלה ושל האוהדים המתנגדים לעמדות המבישות הללו. יש כאלו לא מעט. כך, למשל, ראינו שבאותה שעה שהאוהדים המתנגדים לחתימה קראו קריאות גנאי נגד גאידמק, הם נדהמו לשמוע קריאות בוז מהצד האחר של האיצטדיון, מ”אחיהם” אוהדי הקבוצה. בשעת המבחן הזאת אין מקום להיסוסים אלא לנחרצות, שכן הרוב המוחלט של אוהדי הכדורגל בישראל חשים שאט נפש לנוכח תופעות שכאלו ומחכים לשעת המעשים.
מחר תשחק בית”ר מול מכבי אום אל-פחם בסיבוב ח’ של גביע המדינה. יש להניח שנחזה במופע אימים גזעני גם הפעם, אבל יש לומר באותה נשימה שחלה על הנהלת הקבוצה חובה להמשיך במהלך ולצרף גם שחקן ערבי-ישראלי לשורות הקבוצה, כך שתיקבע עובדה שמשמעותה אחת: בספורט בכלל ובכדורגל בפרט אין מקום לגזענות – יהא המחיר אשר יהא.
המאמר פורסם לראשונה ב- “ישראל היום”
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
