בעיירה אחת, כך מספרים, חי בחור אמנם נחמד אבל לא חכם במיוחד שהתקשה עקב כך במציאת שידוך. באחד הימים הזדמן לעיירה שדכן אחד ששמו כמחולל נסים הלך לפניו בכל המחוז. נטל השדכן את הבחור בידו ואמר לו, “אמצא לך כלה, אך בתנאי אחד, שמה שלא יהיה אל תאמר דבר”. הסכים הבחור והשדכן החל לפעול. למחרת ניגש אל הבחור והודיע לו שעוד השבת הם מוזמנים לארוחת ערב בביתו של הגבר. ערב שבת הגיע, השדכן והבחור כמו כל משפחת הגביר מסובים אל השולחן, ולאחר הארוחה מתחילים לשוחח. תחילה מדברים בענייני עסקים. והבחור שותק. החלו בני הבית מתלחששים, “אולי הוא בחור מתוחכם שאינו נותן דעתו לכאלו זוטות”. עברו לשוחח על פוליטיקה והלכות עולם, והבחור עודנו שותק. שוב החלו מתלחששים האורחים, “אולי הוא עילוי גדול שאינו משוחח דברי חול בשבת”, אמרו והחלו מדברים דברי תורה. ועדיין הבחור שותק. “הרי הוא ממש גאון עצום עד כי אין אנו לרמתו” החלו בני המשפחה מדברים, אלא שבעודם מתפעלים פתח הסבא את פיו ואמר: “לא יודע מה אתכם לי הוא סתם עושה רושם של טיפש”. אז קם השדכן טפח על כתפו של הבחור ואמר לו: “בא בחורצ’יק, חשפו אותנו” ויצאו את הבית.
ציפי לבני אינה טיפשה כלל וכלל, אך קשה להתעלם מהרושם הציבורי ששתיקתה יוצרת. כולם כך נראה, בקדימה, בתקשורת ובארץ כולה, מאמינים כי לבני היא בדיוק הדבר שהמדינה זקוקה לו. מין עילוי פוליטי, חפה מכל רבב של שחיתות, ישירה כנה ואינטיליגנטית שתנהיג את ישראל היישר אל תוככי המאה ה – 21. אלא שאף אחד לא תוהה כיצד הגברת החביבה הזו, עורכת דין בהשכלתה, בתם האלמונית של זוג לוחמי מחתרת אותה, הפכה בפחות מעשר שנים של עשייה פרלמנטרית למועמדת הפופולרית לראשות הממשלה.
ציפי לבני עשויה בדיוק מהחומר שממלא את החללים בשעה שנוצר ואקום. בסבלנות עמדה בצד, משקיפה על שקיעתם של כל הפרלמנטרים הנועזים שניסו לקצר את הדרך בקפיצה אל מעבר לפופיק, בוחנת את האנרציה של המערכת הפוליטית ונישאת על גליה. וכל זאת בלי להסתכסך על איש או להתחבב על איש. במערכת הפוליטית ציפורה לבני לא הייתה דמות מזיקה של ממש. מחד מצטלמת יפה וייצוגית מאידך אנמית מדי בכדי להוות איום ממשי על כיסא משובח.
בחינה של עברה המיניסטריאלי מצביע על שורה ארוכה של תפקידים במשרדים שונים, המשרד לפיתוח אזורי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הקליטה, משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים ומשרד החוץ, בחלק מהמשרדים כהנה גם כסגנית שר ובחלק אף קדנציה שניה ואפילו אחת בתור שרה ללא תיק. וכל אלו בפחות מעשר שנים של פעילות פרלמנטרית, אכן הישג מרשים לכל הדעות.
אלא שבכל אלו, היש מישהו שיכול לציין מעשה אחד משמעותי שעשתה לבני בכל משרד ואשר הותיר רושם עמוק? יתרה מכך, היש מעשה משמעותי אחד בכל הקריירה המזהירה הזו שנחרת היטב בזיכרון הציבורי ושאפשר לזקוף אותו לזכותה? התשובה ככל הנראה שלילית. וזו גם הסיבה לפופולריות של לבני. היא מעולם לא הוכתמה ברפש משום שלא טבלה את אצבעותיה עמוק מספיק בכדי לנסות ולטהרו. כמה חודשים במשרד כזה, והופ קפיצה לתחנה הבאה. וכך בתהליך מדוד ולא מתלהם טיפסה עד למעמד המועמדת האידיאלית. מדוע? כי כל הזמן הזה נשארו כפותיה נקיות והרזומה התעשר בניסיון. גם הסטטיסטיקה עובדת לטובתה, שהרי בניגוד למיתוס הפוליטי הרווח לפיו משרד הביטחון הוא המקפצה לראשות הממשלה, המציאות מלמד שדווקא משרד החוץ הוא המקפצה האמיתית. משה שרת, גולדה מאיר, יצחק שמיר, שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד ברק ואריק שרון כולם עברו במשרד החוץ שסלל את דרכם לראשות הממשלה.
על עצם היותה של ציפי לבני אישה מוכשרת לית מאן דפליג, אך אין בה שום דבר שיש בו כדי להוכיח שהיא אכן קורצה מן החומר של ראשי ממשלה, אין בה את הנחרצות והכריזמה הדרושים להנהגת אומה שלמה. פעילותה הפרלמנטרית אמנם ישרת דרך ונקיית כפיים אך גם נעדרת כל עשייה ממשית או אמירה משמעותית ברגעים הקריטיים הנדרשים. ציפי לבני כך נדמה היא ההשתקפות הפנטסטית של המנהיגות הנפסדת של ישראל. דמותה הציבורית כך נדמה קיימת רק מהאלימינציה של המנהיגות הנוכחית שבראשה אולמרט, ושני האקסים, ברק ונתניהו, והיא שמדגישה את הפוטנציאל הגלום בה. אלא שיום אחד עלול לגלות הבוחר שהוא הלך לישון עם העילוי והתעורר עם בתו של השמש.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
