לא ניתן לפגוע ב”עולם התורה” מה הכוונה האמיתית
“בית הלל” הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו”בית שמאי” הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן. קבוצות תלמידים אלו היו בנות פלוגתא קבועות שפעלו בסנהדרין בתקופה המקבילה פחות או יותר לתקופת שלהי בית המקדש השניוחורבנו. מונחים אלה מוזכרים היום כדי להצביע על גישות המתאפיינות בהשקפת עולם קיצונית לכאן או לכאן בדומה לניגוד המפורסם בהשקפות שני המנהיגים:הלל בגישתו הפתוחה, הסובלנית והאוניברסלית, לעומת שמאי בגישתו הנוקשה והמסורתית.
איפה שיש 2 יהודים יש שלוש דעות. אך אנחנו עדים בשנים האחרונות לכך כי החרדים אינם מוכנים לקבל את אחיהם החילונים, וככל שהזמן עובר אנו רואים אותם הולכים ונהפכים להיות קיצוניים. מהדרת נשים ועד הההנחה שכל דבר שקורה בעם הם מניחים את זה מול ההלכה וההלכה הופכת להיות יותר קשה ונוקשה. לכן זה מחזיר אותנו לעת שהובילו את העם שני בתים : בית הילל ובית שמאי. החרדים של היום לא מקבלים את השינוי שעובר על העולם. הם מחפשים איך להסתגר יותר ויותר. הם שכחו את בית הילל ואפילו את בית שמאי. הם הקימו עלינו את בית אשמדאי.
החרדים צמחו מהפחד של ההשכלה. וכך לאורך כל ההסטוריה של העת החדשה הלכו החרדים לפי מטבע לשון שהיתווה החת”ם סופר : “חדש אסור מן התורה”.
המשמעות מקורית כי כל שינוי במצוות ובמנהגי ישראל אסור, אך ורק מפני שיש בו חידוש, גם אם אינו סותר את התלמוד והפוסקים.
הצלחת הציונות בסוף המאה ה-19 נתפסה בידי היהדות החרדית כאיום.הלאומיות היהודית הותוותה ע”י מנהיגות שבחלקה הגדול הייתה מורכבת מאתיאיסטים ובחלקה האחר האמינה כי דרך הציונות היא תחזור אל ציון .
כך נכנסה הציונות להגדרה “חדש אסור מן התורה”. האימה של החרדים מן הציונות הביאה אותם להיכנס אל הגטאות החרדים. גם כאשר מנהיגי הציונות הזהירו כי שואה באה אל פתחם רבני החרדים העדיפו את הגטו על האפשרות של עליה לציון.
למרות זאת, רבים מבני העדה החרדית, כאשר הבינו את גודל השואה וראו בתהליך את המאבק של יהודים לחרות והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, נטשו את החרדיות מי לכיפות הסרוגות ומי לחילוניות.
ברובד החרדי יש שני צלקות גדולות : פריצת ההשכלה ופריצת הציונות.
אלו הביאו את החרדים ליצירה של גטו של התבדלות. אך עם הכרזת המדינה הפלג המרכזי של החרדים קיבל על עצמו את דין המדינה. בעת ההיא היו חרדים שעבדו והתגיסו לצבא ורוב הציבור החרדי יצא לעבוד. מיעוט קטן ממנו הסתגר בישיבות.
בן גוריון היה מוכן לתת לאותו מיעוט מעמד שלא לחייב אותו לשרת בצבא.
עד אמצע שנות השבעים היה תהליך ברור של חלוקה כאשר המיעוט החרדי היה שותף בתהליכי השלטון וחלק ממעגל העבודה.
ב1975 החל תהליך שבה ועדת בן שחר הגדירה כי קיצבאות הילדים ינתנו גם למי שלא עובדים.
ב1977 היה מהפך שלטוני. הליכוד בראשותו של מנחם בגין עלה לשלטון. למנחם בגין היו שתי חולשות מתוך הערכה אמיתית : חולשה אחת לגנרלים והחולשה השניה לחרדים וכך החרדים גילו את עוצמת הדמוקרטיה ורכבו על גבה.
ובבחירות 1984 הגיחה לפוליטיקה מפלגה חרדית ספרדית- ש”ס. מאחוריה עמד המנהיג החרדי הרב ש”ך. בהקמת ש”ס הצליחו החרדים להגדיל את כוחם ולהחליש את המפד”ל שהייתה חלק מהבסיס של המדינה הציונית.
בשנות השמונים החל תהליך של השתלטות על מקורות כלכליים של המדינה, כאשר
החרדים משחקים בין הזרמים שקיימים במדינה. הימין היה בררית המחדל שלהם והם למדו לשחק עם הזרמים ובכך להגדיל את זרם הכסף שבא מתוך אוצר המדינה אל הישיבות שלהם. בכך נוצר מצב כי ככל שיש יותר בני ישיבות התקציב של מוסדות עולה.
ולכן גם כאשר הרבנים והמנהיגות רואה כאלה שלא לומדים הם צריכים אותם בתוך הישיבות, וכך הפך המושג שמירה על “עולם התורה” לדרך של הבאת הכסף.
בשנת 1985 בוטלה הקצבה על הילד הראשון ובנוסף נשללה הזכות לקבלת הקצבה למשפחה שבה ראש המשפחה משתכר למעלה מ – 95% מהשכר הממוצע במשק.
בשנת 1990 הופסקה הקצבה גם על הילד השני.
קצבאות הילדים שולמו בשנות ה-70 וה-80 בשתי רמות: רמה גבוהה לילדים בעלי קרבה משפחתית לאדם ששירת בצה”ל ורמה נמוכה יותר לילדים שקרוביהם לא שרתו בצה”ל. בעקבות הסכם קואליציוני של ממשלת הליכוד עם אגודת ישראל ניתנו קצבאות ילדים ברמה הגבוהה גם לילדים שאביהם דחה את שירותו במסגרת הסדר תורתו אומנותו.
כנגד מדיניות זאת הוגשה עתירה לבג”ץ על ידי חברי כנסת ערבים, בטענה של פגיעה בשוויון. בג”ץ דחה את העתירה בנימוק שמקומו המיוחד של לימוד התורה בעם ישראל מצדיק את העדפת לומדי התורה.
ב1993 היה מהפך נוסף השמאל עלה לשלטון בראשות יצחק רבין ואז חל המפנה הגדול כאשר הורדה העדפה בקצבאות של יוצאי צבא, תהליך זה עודד שני מגזרים לא להכנס למעגל העבודה : החרדים והערבים.
את המאבק בין ימין לשמאל מנצלים החרדים וכך נוצרת תלות שלטונית בהם ולא היו כמעט ממשלות שבהן לא היו שותפים. פעם עם השמאל ופעם עם הימין, החרדים נמצאים כחרב המתהפכת על כל הציבור.
וכך נוצר לנו לא בית שמאי ולא בית הילל אלא בית אשמדאי.
בכל פעם באים עלינו לכלותנו. המסר העיקרי שלהם : אם תפגעו ב”עולם התורה” נפיל אתכם. כך עשו לכל הממשלות להוציא מקטעים קצרים, אך הם נמצאים שם בהמתנה.
לחרדים אין בעיה מצד אחד לתמוך בטרנספר של ערבים, ומנגד הם יכולים לתמוך בעקירת יהודים והכל למען “עולם התורה”.
עכשיו בית אשמדאי נמצא במצוקה כאשר חל שינוי מהותי במבנה של המפלגות ויכולה לקום ממשלה בלי חרדים רק מתבקש כי הנהגת המדינה תחכים הפעם ותלך לדרך ארוכה על מנת לשקם את הכלכלה ותרבות השלטון.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
