“ראשי הממשלה האחרונים שינו דרכם בלחץ פנימי של קבוצות לא דמוקרטיות”. כך אמר השר משה (בוגי) יעלון במפגש עם במצודת זאב בתל אביב. “רבין וברק ושרון ואולמרט לא היו “אוסלואיסטים”, אבל יש מנהיגים שנכנעים למוקדי כוח עם סמכות ובלי אחריות”. לדברי יעלון יש בישראל לחץ פנימי של קבוצות מיעוט שמשפיעות בצורה לא דמוקרטית. אנשי שלום עכשיו והשמאל הם מיעוט בעם, כפי שהוכיחו הבחירות. “התבונה הקולקטיבית של העם נמצאת במקום אחר. רוב העם לא נמצא בעמדות השמאל”. אבל המחנה הקטן הזה שהפסיד בבחירות זוכה לגיבוי של מוקדי כוח בתקשורת ובמערכת המשפט וגם בעלי הון אינטרסנטים.
בוגי הציג את משנתו המדינית בנאום מרתק וארוך שנמשך כשעתיים. למרות האורך החריג הקהל הקשיב כמהופנט, ונשאר עוד זמן רב לשאול שאלות. ממש לא נתנו לו לעזוב. רוב העמדות שהציג בוגי בהרצאתו מוכרות למי שקרא את סיפרו “דרך ארוכה קצרה”. הוא סקר את תולדות המאבק של ההתישבות היהודית בארץ ישראל במאה השנים האחרונות, ואת ההתנגדות הרצופה של הערבים הרבה לפני מלחמת ששת הימים. לכן לדבריו גבולות 67 לא יפתרו את הבעיה היסודית בקונפליקט הממושך. “אנחנו נאבקים יותר ממאה שנה, ונמשיך להאבק!”. הוא הסביר שמנהיגי המדינה רצו ליצור תקוה בציבור, כדי להיבחר שנית. התקוה שחלקם נתנו היתה הפיתרון של שטחים תמורת שלום. “יש בישראל ציניות של פוליטיקאים שמוכרים לעם אשליות, ומשתמשים בספינולוגים שממציאים מלים לעורר תקוות. התקוה שאנחנו מציעים לכם היא… בניה”
חלק גדול מהרצאתו הוקדש לנאום-סנגוריה על ראש הממשלה נתניהו. “ביבי לא ילך למקומות שאליהם הלך אהוד ברק בגלל לחץ של מחנה השמאל” הוא הבטיח. “אבל מצד שני חייבים להבין שראש הממשלה צריך לתמרן בתבונה ובזהירות כדי לשמור על הקואליציה, וכדי לשמור על תמיכת ארצות הברית, ועליו גם לעמוד בלחצים גופים פנימיים. זה לא פשוט כמו שאתם חושבים”.
בוגי גילה כי בדיוני שרי “פורום השישיה” הציעו שרים שאינם ליכודניקים לראש הממשלה לוותר על ההתנחלויות, כדי לשמור על הקשרים הטובים עם האמריקאים, “אבל הוא לא התכופף”. בוגי סיפר על מקרים שבהם ביבי העביר החלטות שיוכלו לצמצם בעתיד את יכולת המערכת המשפטית להתערב בהחלטות שלטוניות, ואולי יצמצמו גם את השפעת השמאל בתקשורת. הוא גילה גם שהממשלה מתכוננת לאכוף על עמותות כמו “שלום עכשיו” ו”שוברים שתיקה” את החוק שאוסר לקבל מימון ממשלות זרות, שמקורו לפעמים בכסף ערבי. “זה לא רק לא-לגיטימי, זה גם לא חוקי. אנחנו מטפלים בזה”.
יעלון אמר שהוא חושב כמו ביבי בנושאים רבים, וכי הם מדברים מידי יום. הוא דחה בזלזול את הפרשנים בתקשורת הכותבים שכאילו יש קרע ביניהם, וכאילו הוא “מורד” בנתניהו.
הוא סיים את נאומו בקריאה להתאחד מאחורי ראש הממשלה, ולתמוך בו כדי שיצליח להמשיך לעמוד בלחצים הקשים מבית ומחוץ.
אולם נראה שרבים מהקהל מאוכזבים מביבי ואינם תומכים בו עוד, בניגוד לבוגי. לאחר הנאום אנשים בקהל שאלו שאלות. רוב השואלים ציינו שהם מרגישים מרומים על ידי הנבחרים להנהגה. “כולנו פעלנו לפני הבחירות לפי מצע ומדיניות שהבטיחו לנו, אבל בסוף הנבחרים פועלים לא לפי המדיניות והעקרונות שהבטיחו לנו לפני הבחירות” אמרו אחדים.
מזכיר חוג תדמור, אופיר, שאל את בוגי ישירות: “יש לנו ניסיון רע עם כל מיני גנרלים שבאו לליכוד, עשו עלינו סיבוב, ואחר כך עזבו למפלגות אחרות. מי מבטיח לנו שאיתך לא יקרה לנו דבר דומה?”.
הוא השיב כי נכנס פוליטיקה בגלל שיש לנו אתגרים שעלינו להתמודד איתם, “ואני מרגיש שלם עם עצמי שאני נמצא במקום שאני משפיע בכיוון הנכון”.
פרשנות:
בנוסף על התוכן המעניין של ההרצאה, ראוי להתיחס גם לדברים מעבר למלים.
עצם הופעתו של בוגי יעלון בפני אנשי השטח היא חידוש מרענן שראוי להתיחסות. הופעתו מוכיחה שהוא קרוץ מחומר אנושי שונה מרוב הח”כים החדשים שמייצגים אותנו בכנסת.
בשנה שעברה ביבי הביא לתנועה מבחוץ כמה עב”מים, שחלקם הצליחו להתברג לכנסת. לפני הבחירות הפנימיות בליכוד הם התחרו זה בזה על תשומת ליבנו ועל כל הזדמנות להופיע בפנינו. אבל לאחר הפריימריס נעלמו עקבותיהם בשטח הליכוד. כיום חלקם מתעלמים מפניות ומהזמנות של ראשי סניפים וראשי קבוצות. לעומתם, בוגי מבקר בשטח ומציג את משנתו גם מעל במות קטנות של הליכוד ברחבי הארץ. הוא מכבד את אנשי השטח. על כך הוא ראוי לקבל את צל”ש הרמטכ”ל. יש האומרים שהזכויות שמורות לעוזרו איציק אשכנזי, אבל אני חושב שזה תלוי גם בשיתוף פעולה של הבוס ובאישיותו.
ז’בוטינסקי כתב “בני אדם אינם פיגומים”. הוא הסביר שכאשר בונים בית מציבים סביבו פיגומים. אבל לאחר שמסתיימת הבניה, מפרקים את הפיגומים וזורקים אותם בצד. מה שנקרא בימינו “שיטת השתמש וזרוק”. ז’בוטינסקי דרש מאנשי ההדר הביתרי שלא להתייחס לאחרים כמו אל פיגומים. נראה לי שבנקודה זו דוקא בוגי יעלון הוא ביתרי יותר מכמה מחברינו שגדלו בתנועה.
אם מדברים על פיגומים, הבה נעשה תרגיל מחשבתי. נחשוב על סולם עם עשרה שלבים. בשלב התחתון נציב את דן מרידור, ובשלב העליון נשים את סילבן שלום שמקושר היטב לשטח. באיזה שלב נשים את כל אחד מהח”כים החדשים שמייצגים את תנועתנו?… כמעט כולם יהיו בשלבים התחתונים, ורק בוגי ראוי לאחד השלבים הגבוהים, בקרבת סילבן וגדעון סער. כך בונים מנהיגות!
מצד שני, זיהיתי גם מינוס קטן אצל בוגי. הוא מתבטא נהדר בעברית, אבל עדיין איננו יודע לדבר בשפה ליכודית. כשהוא מדבר אלינו הוא נשמע קצת “נישט אונזערע” (לא משלנו) כמו יובל שטייניץ וכמו עוזי דיין, ולא כמו אנשים שגדלו בתנועה. אולי הוא עוד ילמד וישתפר גם בנקודה זו.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
