המאמר הזה איננו אקטואלי מסיבה פשוטה- הוא תמיד רלוונטי. כמו לפני עשר שנים, כך בעוד עשר שנים. נוני מוזס באמצעות עיתונו ידיעות אחרונות, מרעיל את תודעת קוראיו, עם מידע מזוהם באינטרסים. ידיעות-אחרונות הינו מפגע אקולוגי תקשורתי. הלכתי לארכיון…
לכוכבת הפורנו צ’יצ’ולינה, יש זכות חוקית- אבל לא זכות מוסרית לנזוף בנשים או להטיף להתלבש צנוע. גברת שהתעללה מינית בנחש מול מצלמות- עדיף לה שתשתוק. נוני מוזס מזכיר לי את צ’יצ’ולינה… עיתון שאימץ אל חיקו שני עבריינים- חיים רמון ואהוד אולמרט- עדיף לו שלא ילכלך על עיתון אחר “שאימץ” ראש ממשלה ישר.
אחרי שהחביאו את ההרשעה נגד אולמרט בעבירת מירמה והפרת אמונים- יש למכשכשי הזנב במלונה של מוזס את החוצפה לסנוט בעורכי “ישראל-היום” בגין “מחיקת” נתניהו ושטייניץ, ממכתב ההתאבדות שכתב משה סילמן בטרם הצית את עצמו. אין לי בעיה עם התעלמות ממה שכתב טיפש שהצית את עצמו. יש לי בעיה עם הסתרת נימוקים שכתבו שופטים בהרשעה פלילית של ראש ממשלה לשעבר. כמי שקורא (כמעט) את כל העיתונים, תחושתי חד משמעית: ידיעות-אחרונות הכי מוטה, הכי בלתי אתי, והכי גרוע מכל העיתונים. בעיקר בגלל היומרה. נוני מוזס שיכור כוח, משליט בעיתונו משטר פחד.
בכנס אילת לעיתונות (30.11.09), אמר מי שעבד בידיעות אחרונות שנים רבות, העיתונאי מיקי רוזנטל: “האינטרס הציבורי מעניין את התחת של נוני מוזס”. בכנס אחר, שערכה “העמותה לדמוקרטיה מתקדמת”, סיפר דורון גלזר, מי שהיה עורך בעיתון, שנוני מוזס הטיל וטו על תחקירים בעניין ראש הממשלה שרון. יותר מפעם אחת. “ריבוי ההתערבויות מצד המו”ל, אמר גלזר, “הוביל בסופו של דבר לפרישתו שלו ושל עיתונאים נוספים” (העין השביעית / 17.4.12).
בכתב התביעה שהגיש התחקירן מוטי גילת נגד ידיעות-אחרונות היה כתוב (ציטוט): “ביום שלישי 5.8.03 הצעתי לעורך העיתון משה ורדי שאכתוב קטע פרשנות על ממצאי מבקר המדינה בפרשת ניגודי האינטרסים של אריאל שרון בכפר מלל. ורדי הסכים להצעה. כתבתי מאמר בן- 350 מילה ומכיוון שמדו”ח המבקר עלה ששרון לא העיד אמת- הענקתי לקטע הזה את הכותרת “לא דיבר אמת”. עורך החדשות, מר מירון רפפורט, הוסיף לכותרת את המילה שרון- כלומר, “שרון לא דיבר אמת”. הכותרת שיקפה את דו”ח המבקר, והייתה נכונה ועמדה בכל שיקול מערכתי ועיתונאי… מירון רפפורט שהיה אחראי לכותרת הזו, פוטר בתוך ימים מהעבודה.. באחת השיחות הקשות ביני לביו נוני מזוס, כמדומני באפריל 2004, הוא הבהיר לי כי הוא חושב שעליו להתערב בעבודתי העיתונאית”. סוף ציטוט.
המבוגרים בינינו זוכרים את העיתונאי הבכיר שייקה בן-פורת (ז”ל). כדרכי מדי יום, אני נכנס לאתר “העין-השביעית”, והינה כתבה על מפעלו המפואר של בן-פורת (19.7.12). בכתבה נכתב שבן-פורת (ציטוט) “חש פגוע על שאיש מהנהלת העיתון לא נפרד ממנו במילת תודה לאחר קרוב ל-40 שנות תרומה בעיתון. צנועה, ככל שתהיה”.
הלכתי לארכיון וגיליתי את הסיבה: בן-פורת אמר בטלביזיה שהתכסח עם “הבוסים” בגין וטו שהטילו על ראיון שהתכוון לעשות עם דן מרידור- בגלל אינטרסים. המחאה התפרשה כהוצאת כביסה מלוכלכת החוצה. על זה אין סליחה. 40 שנות תרומה לעיתון נמחקו כלא היו… ויש להם את החוצפה ללכלך על עיתונים אחרים…
לסיום, הערה בנימה אישית. אפשר שיהיו בין הקוראים מי שיפרשו את השורות האלה כהגנה על נתניהו, או ישראל-היום. טעות!! לא נתניהו, ולא ישראל-היום זקוקים להגנתי. אני בסה”כ מבקש להגן על קוראים תמימים הצורכים מידע מזוהם במניפולציה ואינטרסים- בעיקר בגלל שבזוהמה הזאת יש חומר ממכר…
(בקרוב, מאמר שנוגע ביחסים בין אולמרט לנוני מוזס)
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=XYVwoWhau7w
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=EuFmYw3fOBo
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
