כל מילת שבח שהעתיר כאן (30.7.08) איתן הבר על זאב חבר-“זמביש”, למשל – “אם יש היום 300,000 תושבים יהודים ביו”ש, זמביש הוא שהביא אותם לשם” – מוצדקת. אני מתבייש שבעירי, קרית ארבע, פרחחים התנכלו לו ואני מקווה שהאיש הזה, הגדול מן החיים, לא ילך מאיתנו. למרבה הצער, גם הבושה הזאת היא פרי מורעל שצמח על עץ “ההתנתקות”, גידול פרא של מחלוקת אידיאולוגית על צורת ההתנגדות המותרת לציבור שהשלטון גזר עליו כלייה. ובבסיס המחלוקת – תפיסות יסוד של ממלכתיות ודמוקרטיה.
עמוס עוז, בסוגיית “הטרנספר” לערבים, סימן “את הקו האדום המוסרי” (“על דמוקרטיה וציות”):
“יש מעשים שאם הימין הישראלי ינסה לעשותם, הוא יגרום להתפרקות המדינה.. לא ניתן להם לגרש את הערבים – אפילו אם נצטרך לפלג את המדינה והצבא. אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות… לפוצץ את הגשרים…”
ונחום ברנע ספד לגוש קטיף (“השיבה הביתה”, 26.8.05), כך:
“…מה היתה הדרך האפקטיבית ביותר..(ש)המתנגדים לפינוי היו צריכים לאמץ? ייתכן שרק באמצעות מאבק אלים, עד הסוף, עם כוחות הביטחון, יכלו להגיע לצריבת התודעה שהיתה מונעת נסיגות נוספות… עסקני מועצת יש”ע והרבנים המתנגדים לפינוי… מתקשים להיות רדיקלים באמת… הציבור שלהם נוכח במפלתם: הם לא הביאו את הסחורה”.
אכן, ברוח רעיונותיהם של עוז וברנע האשימו רבים בציבור הכתום את הסיסמאות “להתנחל בלבבות” ו”באהבה ננצח” באסון הגירוש, מפני שבגללן נשללה האופציה הלוחמנית. דחו גם גישת אנשים כזמביש – “לא רצינו לנצח את צה”ל”, שמשמעותה עדיף הרס היישובים על סכנת ההתפוררות הצפוייה למדינה, שאינה יכולה לאכוף את מרותה. מצאו, שבתורה הזאת בדיוק הזינו הפסיכולוגים את צבא הרובוטים של הגירוש, והיא היתה הרקע ל”תיאום” בין מטות המגרשים והמגורשים ששלח הביתה רבבות בכפר מימון שהתכוננו לפרוץ את הגדר – “לצרוב את התודעה”, נוסח ברנע.
בתגובה, לא חיכה הציבור הכואב והרותח הזה לברנע להגיע למסקנה דומה: לא עוד אהבה נכזבת למי שהתייחס למחזות הגירוש קורעי הלב באדישות, אם לא בלעג. לא עוד “ממלכתיים” אף יותר מהרבה מהממונים על הממלכה בעצמם, המעדיפים את חשבונותיהם הפוליטיים ו\או הפליליים על שיקולים לאומיים. להיות קיפוד, שאינו רוצה להיראות יפה אלא רק לשרוד, ולשם כך הצטייד בדורבנות ארוכים, חדים ומכוערים. וכמו החרדים, שעשו עיסקה כדאית עם הממלכה: ולו תשנאו אותנו, העיקר שלא תעזו לפגוע בנו ובקדוש לנו, אפילו זאת עצם אדם קדמון על תוואי כביש 6!
גם בערבים מקנאים הכתומים, איך הצליחו באיומים נוסח עוז ומחנהו למחוק מן המילון הפוליטי כל אופציה של טרנספר לערבים, בעוד הטרנספר ליהודים עומד בראש סדר היום הלאומי. “זהו רעיון בלתי אפשרי”, אומר על כך עמוס עוז, “מפני שאנחנו לא ניתן לכם” – ובמחנה המתנחלים שואלים, מדוע אינטרס יהודי חיוני אינו מצדיק ג’כ לומר לממלכה: “אנחנו לא ניתן לכם”?!
על הרקע הזה צמחה ההתנגשות האלימה בעמונה, התנחלו צעירים “בניגוד לחוק” בחורבות היישוב חומש בשומרון, התחוללו מהומות בשומרון.
“ההתנתקות” הארורה, שהמליכה את החמאס על הפלסטינים, שהביאה איום אסטרטגי על הדרום, שהנחילה מפלה לצה”ל במלחמה, גם המרידה רבים וטובים בנוער הדתי-לאומי נגד השלטון וחוללה חילוקי דעות בקרב המתנחלים.
אליקים העצני
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
