ביום שישי ייערך יום השנה ה – 64 להפצצת אלטלנה. אלי חזן במאמר מיוחד השופך אור על התנהגותו של מנחם בגין והלקח שלא היה צריך להילמד.
בהיסטוריה של אירלנד ידוע “קרב דבלין” כאירוע היסטורי שהותיר חותם רב, שכן זה היה שבוע של קרבות שהתחוללו בעיר הבירה החדשה של אירלנד החופשית בין שני פלגים איריים, שסיימו בהצלחה מרד של שנתיים בבריטים והביאו לסיום השלטון הבריטי לאחר 752 שנים. המורדים, שלחמו כתף לצד כתף נגד הבריטים, לחמו במשך שנה זה נגד זה. על הישג גירוש השלטון הבריטי העיבה טראומת מלחמת האזרחים, שגבתה אלפי קורבנות וגם את חייו של אבי האומה, מייקל קולינס. המערכה הפנימית חוללה נזקים כלכליים אדירים למדינה החדשה, ונותרה עד היום כצלקת עמוקה החרותה בזיכרון הלאומי. סיפור מלחמת האזרחים לאחר שחרור מעול שלטון זר לא היה ייחודי לאירלנד. הוא התקיים גם בפינלנד, ביוון, בגיאורגיה ובמקומות אחרים בעולם. הנזקים שגרמו מלחמות כאלה לאומות המתחדשות היו עצומים. בכולן מקפידים לנצור מאז את הלקח ההיסטורי.
* * *
לפני 64 שנים, ב-22 ביוני 1948, כאשר אוניית האצ”ל אלטלנה הגיעה לחוף פרישמן בתל אביב, גם מדינת ישראל כמעט עמדה בפני מלחמת אזרחים. על אלטלנה נורו פגזי תותח על ידי צה”ל, שהורכב אז ברובו המוחלט מאנשי “ההגנה” לשעבר, בטיעון כי פריקת האונייה מפרה את הוראות הצבא והממשלה.
אנו נזכור את 16 לוחמי האצ”ל שנפלו בהפגזות על האונייה, את הנשק הרב שהיה יכול להוביל את ישראל להישגים טובים יותר במלחמת העצמאות, ויש שיזכרו במיוחד את פקודתו הנחרצת של מפקד האצ”ל אז, מנחם בגין, לא להגיב באלימות כלפי אלו שירו עליהם, תוך שהדגיש שוב, בדיוק כמו בימי הסזון, “מלחמת אחים לעולם לא”. הזיכרון ההיסטורי מדגיש אירועים דוגמת מלחמות אזרחים, היסטוריונים צבאיים עוסקים בהן והאומה נדרשת ללמוד את לקחן. ברם, המקרה הישראלי ייחודי כי אנו נדרשים לזכור מלחמת אזרחים שנמנעה. וטוב נעשה אם נשמור זיכרון זה. את האזכרה השנתית לזכר חללי אלטלנה צריך לקיים תוך שימת דגש על צעדו האמיץ של מנחם בגין, שהקפיד לנצור את נשקו ולמנוע את עיכוב פיתוחה של הדמוקרטיה הישראלית, שבעבורה לחם במשך יותר מארבע שנים, בשנות המרד בבריטים, תוך שהוא רואה כיצד טובי פקודיו מוסרים את נפשם ואת בריאותם בעבורה.
* * *
קריאתו של בגין – מלחמת אחים לעולם לא! – הפכה ברבות השנים לצוואה מוסרית שהאזרחים בישראל מקפידים לקיימה. שכן, מאז ועד היום, בכל האירועים הקונטרוברסליים שבהם צמחה מחלוקת עקרונית וקשה בין חלקים שונים בעם – למשל, בעת הנסיגה מסיני ולאחר רצח אמיל גרינצוייג ז”ל, אך בייחוד בימי רצח רה”מ רבין ז”ל ובימי ההתנתקות – חרקו הנפגעים שיניים ונמנעו מלהחריף את המתח. בכל המקרים האלה הנפגעים העדיפו לשמר את הדמוקרטיה במקום להתפתות להשתמש באלימות. נהוג לייחס לבגין את האימרה: “לפני מותי הייתי רוצה שיזכרו אותי כמי שמנע מלחמת אחים”. זהו כלל ראוי לכל הפלגים הפוליטיים בישראל.
המאמר פורסם לראשונה בעיתון “ישראל היום”. למאמר המקורי לחצו כאן
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
