עומר אריכא קרא את ספרו של זלמן שובל והוא חושב שהספר מביא המון תובנות
מה גדול הניגוד בין ספרו של זלמן שובל לספרו של אהוד אולמרט. אמנם שני הספרים מלאים בפרטים, אבל ספרו של אולמרט כפול בגודלו מזה של שובל, ומלא בטינה. גם שובל ממלא בפרטים את ספרו, אבל אלו פרטים קונקרטיים, הקשורים לסוג עבודתו כשגריר.
שובל ממלא את האוטוביוגרפיה שלו בפרטי פרטים על ההוויה הדיפלומטית, על סוגי המחוות, על יחסי הכוחות, וגם מביא בחינניות “שובלית” את סיפור חייו האישי כבנקאי בבנק למסחר, כקצין מודיעין, כילד בדנציג טרם הכיבוש הנאצי, ובפעילות הפוליטית של מפלגת רפ”י והרשימה הממלכתית, שהייתה בסופו של דבר לאחד ממרכיבי הליכוד.
התמונות בספר שובות את העין. שועי עולם, ראשי מדינות ואירועים מרכזיים כולם כלולים ומביאים נכוחה את חלקו של שובל בהם. שובל מתאר בהרחבה את חלקו בועידות המדיניות קמפ דיוויד ב-1978, מדריד ב-1990 וועידת וואי ב-1998, ואת כהונתו כשגריר בארצות הברית תחת שלושה נשיאים בשתי תקופות, היחיד עד כה שמילא את התפקיד פעמיים.
תיאורו של שובל בפרטי פרטים את ההתנהלות הדיפלומטית מציירת תמונה ברורה של מה הם יחסים בינלאומיים, ואת הזהירות, אורך הרוח ומחשבה שדרושים בהם. בעוד שאולמרט היה מלא טינה לכל שותפיו, שובל כלל לא עוסק באופן שלילי במי שהיו בפוליטיקה, למעט צוותו של רבין שככל הנראה רצה לסלקו מוושינגטון, וגם עליהם כמעט אינו מכביר במילים. במיוחד מתוארים יחסיו של שובל עם האנשים שהובילו את מדינת ישראל: בן גוריון, משה דיין (עליו מדבר שובל בהערצה), מנחם בגין, יצחק שמיר ובנימין נתניהו.
שובל זכה ובצדק לשם שנושא ספרו. הוא היה מעורב באפיק המדיני של הפוליטיקה הישראלית כמעט לכל אורך הדרך, ומעניין היה לראות מה היה קורה לו היה שובל שר החוץ. בסך הכל זהו ספר נאה ביותר, שכתוב טוב ומביא את חייו של כותבו על הצד הטוב ביותר. אכן, דיפלומט.
“דיפלומט”, זלמן שובל, הוצאת ידיעות ספרים, 454 עמודים
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
