כלל יורידי תלמודי, שהכה שורשים גם במשפט המודרני, קובע כי “אין ספק מוציא מדי ודאי”. כלומר, טענותיו של צד משפטי הטוען טענה חד משמעית וברורה חזקים יותר מאלו של צד שני המציג עמדה מסופקת ולא-ברורה. אין-האונות המדינית שמגלה ישראל בזירה הדיפלומטית מקבילה לכלל עתיק זה. מצד אחד, ניצבים הפלסטינים, המציגים את דרישותיהם בצורה ברורה ועקבית ונציגיהם למו”מ כמעט ולא התחלפו מאז הסכמי אוסלו. מנגד, נמצאת מדינת ישראל, אשר אינה מצליחה לבטא עמדות דיפלומטיות ברורות ושנציגיה התחלפו עם כל אחת מששת הממשלות מאז הסכמי אוסלו , לעיתים אף יותר מפעם אחת בקדנציה. מסיבה זו, אין פלא שישראל נגררת לוויתור אחר וויתור ומוצאת עצמה מתקרבת יותר ויותר לעמדות הפלסטיניות.
אחת הסיבות המרכזיות לחולשת הטענות הישראליות היא הקקופוניה שנשמעת מתוך הצמרת המדינית בישראל. עדות בולטת מהשבוע האחרון הייתה בישיבת הקבינט ביום רביעי, שם החליפו אהוד ברק וחיים רמון מהלומות מילוליות. ברק טען כלפי רמון כי הצהרותיו המפליגות מעלות את רף הציפיות הפלסטיני ורמון השיב לו כי הוא פועל על פי העקרונות שהתווה הוא עצמו בקמפ דיויד. למען האמת, הוויתורים שהציג אהוד ברק בקמפ דיויד הפתיעו אפילו את האמריקאים משום שגם הם עמדו בסתירה לעמדות המסורתיות שהציגו ממשלות ישראל לדורותיהן. אלא שגם שם לא נגמרים חילוקי הדעות. הצבא חולק על עמדת ראש הממשלה שהחליט, בניגוד להמלצותיו, לשחרר מחבלים ולצייד את הרש”פ בשריוניות. שרת החוץ סבורה שרה”מ רץ מהר מדי ורחוק מדי ומנגד מסבירה לעולם כי וויתורים הם למעשה אינטרס ישראלי, כלומר הופכת את המו”מ למכור מראש ומוותרת על זכויות בסיסיות של ישראל עליהן כבר הסכימו בעולם – כדוגמת זכויותיה לגבולות בני-הגנה.
בשלב זה, נראה שהדבר היחיד שמקהלת הקולות הצורמים הזו יכולה להסכים עליו הוא זכותה של ישראל להישאר מדינת לאום יהודית. אך אפילו בעניין זה, אליו מתנגדים הפרטנרים שלנו לאנאפוליס, כבר קמו מערערים. ישנם פרשנים ופובליציסטים הטוענים שישראל איננה צריכה לדרוש הכרה בזכות זו משום שהיא “ידועה לנו”. כיצד, אם כן, ניתן ללכת לוועידה בינלאומית בהשתתפות 40 מדינות כשאנחנו בעצמנו לא יודעים מה אנחנו רוצים וכשאין אפילו הסכמה על הצורך להכיר בזהותנו הלאומית?
מעניין אם הפלסטינים היו מוותרים על הדרישה להכיר בהם כישות לאומית נפרדת וברורה. אין ספק שלהם אין ספק ואין ספק שבאנאפוליס כולם ידעו את זה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
