תוצאות השיחות, לכאן או לכאן, יהיו בקנה מידה היסטורי. מהסבב הזה נדע כולנו האם פני האזור לשלום או למלחמה. הרי בכל הנוגע לירושלים, לב ליבו של העם היהודי והמקום השלישי בחשיבותו למוסלמים, אין ל-2 המנהיגים מנדט לוותר.
על פניו הכל נראה כמו הצגה אחת גדולה. עוד הזדמנויות צילום, חיוכים למצלמות, עוד רומן בסאגה המתמשכת בין ישראל לרשות הפלסטינית. אבל אולי הכל אמיתי ונתניהו ואבו מאזן יכריזו כבר בסוף החודש על הסכם המסגרת וישתיקו את התומכים והמתנגדים להקפאה, שכן היא כבר תהיה לא רלוונטית.
דבר אחד בטוח – זה לא עוד סבב שיחות חסר משמעות. תוצאותיו, לכאן או לכאן, יהיו בקנה מידה היסטורי. מהסבב הזה נדע כולנו האם פני האזור לשלום או למלחמה.
הפסימיות שאפפה את תחילת כהונתו של נתניהו ותחילת השיחות הישירות מתחלפת אט אט באופטימיות זהירה ונראה שגם בנושא הסורי חלה התקדמות. הצדדים מתדיינים על נושאי הליבה ונראה שההקפאה ביהודה ושומרון הופכת פחות ופחות רלוונטית. זה לא אומר שנתניהו יכול לחזור בו מההתחייבות שנתן לפני 10 חודשים, זה הפלונטר שלו. המשך ההקפאה הינה התאבדות פוליטית מבחינתו והפשרתה – סיום שאיפותיו המדיניות. באותה מידה נמצא אבו-מאזן שהתמיכה האמריקנית בהקפאה לא מאפשרת לו להתפשר בנושא.
אבל אפשר להניח שיימצא פתרון יצירתי שיירצה את כולם ויצלחו את המשוכה הזו. אבל מה על זו שאחריה? הרי ככל שיעמיקו לדון בנושאי הליבה (שאלת הפליטים, הכרה בישראל כמדינה יהודית, גורל בקעת הירדן, גבולות, מים, מסחר, גושי ההתיישבות הגדולים והקטנים וכו’) יעמדו 2 הצדדים ויבינו שלאיש מהם אין את היכולת והסמכות האמיתית לוותר בסוגיה המכרעת – סוגית העיר העתיקה, הר הבית/מסגד אל אקצה.
אמנם ראינו כבר מנהיגים בעבר הלא רחוק שחזרו בהם מההתחייבויות לבוחר, ראינו כאלה ששינו לחלוטין את תפיסת עולמם. “דין נצרים כדין תל אביב” אמר שרון וחיסל את ההתיישבות היהודית בעזה, התיישבות שהוא עודד במשך שנים. אבל בכל הנוגע לירושלים, לב ליבו של העם היהודי והמקום השלישי בחשיבותו למוסלמים, אין ל-2 המנהיגים מנדט לוותר.
“אם אשכחך ירושלים…” איננה עוד סיסמת בחירות או ספין משובח מבית היוצר של איל ארד ושות’. מנהיג שיוותר על ירושלים, לא רק שלא יזכה לאמון ותמיכת העם היהודי, באותו רגע ממש הוא יפסיק לייצג אותו. וויתור על ירושלים הינו וויתר על זכותנו לחיות בחלקת הארץ הזו. כי מהי ציונות אם לא “ציון” ומהי יהדות ללא החלום לשוב ולהקים את בית המקדש. ומבחינת אבו מאזן הטיעון חזק ומוחשי גם כן – המסגד עומד על תילו וחשיבותו של המקום לאסלאם לא תאפשר לליגה הערבית להסכים ל”הסכם כניעה” שכזה.
נתניהו לא יחלק את ירושלים, הוא לא מאמין שיש תכלית אמיתית לשיחות האלה. אז למה אם כן ההצגה הזו בכלל? אותם צילומים, אותה מריחת זמן? למה נגררו 2 הצדדים למתווה ששניהם יודעים שלא יוכלו לצלוח?
יש שיגידו שהמטרה היא בסה”כ למתוח זמן ולהציל מעט מכבודו האבוד של אובאמה עד נובמבר, יש שיגידו שמתחזק הציר נגד איראן וצריך להשתיק את הזירה. אבל לא פעם נזרקים לאוויר הן ע”י מיטשל וקלינטון והן ע”י עבדאללה ומנהיגים אחרים בזירה שזוהי ההזדמנות האחרונה להשיג הסכם שלום באזור. והחשש הוא שאם אכן יכשלו השיחות, במוקדם או במאוחר, משהו יצטרך למלא את החלל הגדול שיווצר…
את העידוד האמיתי למצב ניתן לשאוב דווקא מסלע המחלוקת, דווקא מירושלים. באופן חריג נוצר מצב בו חודש הרמאדן והחגים היהודיים חפפו אחד את השני. כך שניתן היה לראות בשעות הערב את המוסלמים שוברים את הצום במסעדות ובבתי הקפה והיהודים צועדים לערב של סליחות לקול תקיעת השופרות. התמזגות העמים יחד, ללא מחלוקות ובשקט נדיר, בתוך חומות העיר המופלאה הזו מראה שאולי באמת אפשר לחיות יחד. באיזו קונסטלציה? – ימים יגידו.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
