ראיון עם אל”מ (מיל’) אברהם (אבי) רונן, לשעבר ראש אגף רישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים
אבי אילון: אבי שלום. ברשותך לטובת הקוראים אציג אותך בקצרה: שירתת בקבע בצה”ל, תפקידיך האחרונים היו ראש מטה אוגדה, ראש מחלקת תקציבים והצטיידות יבשה ונספח צבאי, השתחררת בדרגת אל”מ. מילאת בין השנים 2001-2017 תפקיד ראש אגף רישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים עד פרישתך לגמלאות. יש לך ניסיון עשיר עם גופי הביטחון ועם המפעלים הביטחוניים הפרטיים והממשלתיים.
ההצעה לתיקון מס’ 5 והוראת שעה לחוק חומרי הנפץ עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, בשבוע שלאחר אירוע הפיצוץ בנמל ביירות שבלבנון, כאשר נבחן בתקשורת החשש מפני האפשרות שארוע דומה יתרחש בישראל.
אבי רונן: למעשה, מתקיים דיון של למעלה מ-10 שנים בהצעת התיקון הזו, אותה מקדמים משרד הביטחון ומשרד העבודה.
כפי שאני רואה את הדברים, מטרת ההצעה לתיקון החוק היא לשנות לחלוטין את מבנה הפיקוח המונע על סיכוני נפיצים בתעשייה הביטחונית. היא עוסקת לכאורה בפטור למפעלי מערכת הביטחון לפי סעיף 22 לחוק חומרי הנפץ אבל הפטור כבר קיים בחוק, והצעת תיקון החוק הנוכחית רק מנסחת את הפטור מחדש.
אבי אילון: אז לשם מה הניסוח מחדש?
אבי רונן: בעיקר בונה התיקון המוצע לחוק פתח, שבאמצעותו תינתן למשרד הביטחון סמכות להחליף באופן ריכוזי וללא הפרעות את הרגולטורים המרובים בתחום הנפיצים בתעשייה הביטחונית: המשרד להגנת הסביבה, הרשות הארצית לכבאות והצלה, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה ועוד.
חשוב להבין, שתפקידם של הרגולטורים הוא להגן על עובדי המפעלים הביטחוניים, על המפעלים הסמוכים להם, על הסביבה והשכנים מפני סיכוני התעשייה הביטחונית, הנובעים מכך שהיא מחזיקה בכמות העיקרית של חומרי נפץ במדינה וכמות נכבדה של אמוניום חנקתי (ניטראט).
ובכן משרד הביטחון מעוניין לשחרר את הרגולטורים הקבועים בחוק, מהמחויבות “המטרידה” למלא את תפקידם!
לכן משרד העבודה מקדם את התיקון המוצע לחוק והמשרדים האחרים מסכימים בשתיקה לתהליך זה, הצפוי לשחררם מאחריותם למפעלים אלו.
אבי אילון: מה יכול לתרום, לכאורה, להצלחת המהלך?
אבי רונן: קיים מתאם גבוה בין מעמד משרד הביטחון הן כבעלים של חלק מהמפעלים הביטחוניים והן כלקוח של אותם מפעלים ובין האינטרסים הנובעים מכך, לבין ריכוז הרגולציה בידיו.
אנחנו אמורים להניח, שמשרד הביטחון יעדיף תמיד את הבטיחות במפעלים הביטחוניים ואת ההגנה על הסביבה מפני אותם מפעלים, למרות השפעת עלות הרגולציה על תקציב הביטחון.
הנחה נוספת שעלינו להניח, היא שיקל על משרד הביטחון לשפר את המניעה בהיותו הבעלים של מרבית התעשייה הביטחונית – “השר הממונה”, עם קשר ישיר בין תקציב משרד הביטחון לבין תקציבי החברות הללו. משרד הביטחון הוא גם המפעיל הישיר של כל “יחידות הסמך” עתירות הנפיצים, אשר עובדיהן הם עובדים ישירים של גופי המשרד ושתקציביהן מובנים בתוך תקציב משרד הביטחון. וכמובן, שמשרד הביטחון הוא הלקוח המרכזי של יתר התעשיות הביטחוניות.
אבי אילון: כולנו יוצאים מנקודת הנחה, שמשרד הביטחון לא יסכן את עובדי המפעלים הביטחוניים ואת עובדי מפעלי התעשייה הסמוכים, ושימנע פגיעת נפיצים במוקדי חומרים מסוכנים ובשכנים המתגוררים בקרבת המפעלים.
אז לכאורה עלינו להיות שבעי רצון, מכך שמשרד הביטחון הידוע ביכולותיו בתחום הנפיצים, יעמיד את מיטב מומחי מפא”ת וסקטור יצור הנפיצים הביטחוני למניעה הנדרשת של אירועי נפיצים, בכפיפות ישירה לשר או למנכ”ל. הלא כן?
אבי רונן: במבנה הארגוני הנוכחי מרכז הנושא במשרד הביטחון אינו מנכ”ל ואינו משנה למנכ”ל, אלא עובד מוכשר בדרג הבינוני, “מנהל” ללא כפיפים, שדרגתו נמוכה משמעותית מראשי היחידות שעניינן רכש ביטחוני (מנה”ר), סיוע לתעשייה הביטחונית במכירה ושווק בחו”ל – סיב”ט ומפא”ת.
כשאלו הם פני הדברים קיים חשש רציני, שאלו הנמצאים מעל העובד המוכשר בהיררכיה של משרד הביטחון יוכלו להשפיע על פעולותיו לפי רצונם. מה גם שהעובד המוכשר אינו מומחה בנפיצים והוא מסתייע ביועץ, התלוי במכרז, שנצמד למסמכים, שתוכנם רחוק מהגדרה של “מיטב הידע והטכנולוגיה” ( (Best Available Knowledge and Technology, כפי שנדרש בתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים).
אבי אילון: מהן הציפיות שלך בתחום הבטיחות בנפיצים ממשרד הבטחון?
אבי רונן: אני מצפה, שמשרד הביטחון יפעל כפי שנדרש מרגולטור: בפתיחות ובשקיפות מול כל האזרחים ושישתמש במודלים המתקדמים ביותר למניעת סיכוני נפיצים; שיעשה את זה בהתאמה לחוק החומרים המסוכנים בישראל, להמלצות האו”ם (IATG), להוראות אירופאיות ולהוראות נאט”ו תוך יישום תקנים מתקדמים, שיוצגו לכל באינטרנט ותוך הקפדה יתרה על עמידה בהם.
ציפייה נוספת שלי היא, שמשרד הבטחון לא יקבע הוראות חסויות וסותרות למסמכים אלו.
אני מצפה, שמשרד הביטחון יפרסם את הוראותיו בתקנות או לפחות כ”הוראת משרד הביטחון – המ”ב”, למרות שב-50 השנים האחרונות, כבעלים וכלקוח מרכזי לא עשה דבר מאלה.
ולבסוף חשוב לנו לדעת, שמשרד הביטחון לא יאפשר למפקדים בכירים או למנהלי מפעלים לאשר חריגות מהוראותיו ומהוראות החוק בתחומי הבטיחות והסביבה.
אבי אילון: אחרי שפירטת את הציפיות שלך ממשרד הביטחון, תוכל לסקור בקצרה את התנהלותו עד כה, כפי שפורסמה בכלי התקשורת?
אבי רונן: בשנת 1975 התרחש פיצוץ עז בתעשייה ביטחונית, באותה עת יחידת סמך של משרד הביטחון, בו נפצעו 32 בני אדם ברמת השרון ונגרם נזק רב לרכוש.
אבי אילון: ניתן היה לצפות, שמשרד הביטחון האמון על הפקת לקחים למד מהאירוע.
אבי רונן: אז זהו, שלא… ב-10 למאי 1979 התרחשו 2 פיצוצים בתעשייה ביטחונית במרכז הארץ, שוב, יחידת סמך, בהם נהרג עובד אחד ונפצעו 21 תושבי רמת השרון. כ-2,000 דירות וחנויות ניזוקו, אספקת החשמל הופסקה ומאות תושבים נכנסו למקלטים.
אבי אילון: ניתן היה לצפות, שמשרד הביטחון, האמון על הפקת לקחים, עשה זאת, לקח אחריות וארגן מחדש את המערכות?
אבי רונן: אבל לא כך היה. למרבה הצער בשנים 1985-1995 התרחשו 54 אירועי נפיצים גדולים במערכת הביטחון ברחבי הארץ. דו”ח מיוחד וחסוי מתאר הרוגים, פצועים, נזק לרכוש ולסביבה.
אבי אילון: האם הפעם הופקו לקחים? מומשה אחריות? נעשתה היערכות?
אבי רונן: איני יודע, אך ב-30 ליולי 1992 התרחש “אסון נוף ים” – 2 פיצוצים בתעשייה ביטחונית במרכז הארץ, בהם נהרגו שני בני אדם, נפצעו 66 ונגרם נזק כבד למפעל ולסביבתו. התפוצצות עשרות טונות של חומרי נפץ החריבה את מרבית מבני המפעל. גושי בטון ואבנים הומטרו למרחק רב ופגעו במאות מבנים ביישובים סמוכים למפעל. גלי הדף גרמו להתנפצות זכוכיות חלונות במרחק רב מאתר התאונה ואף בתל אביב. ההרוגים וחלק מהפצועים היו עובדי המפעל, ויתר הפצועים היו תושבי היישובים השכנים. הטיפול בנזקים הסביבתיים נמשך שנים רבות.
בדו”ח לא-מסווג של מפקח עבודה ראשי, שהיה שותף ל”וועדת בירור אשר בדקה את הפיצוץ בנוף ים…”, הוא ציין כי “אנו (משרד העבודה) מאמצים את דו”ח בירור האירוע על כל חלקיו… אנו תומכים בהמלצת הועדה להקים גוף במשרד הביטחון, אשר יפקח על הטיפול בחומרי נפץ במערכת הביטחון. לדעתנו, תפקידו הראשון של הגוף שיוקם יהיה לערוך רביזיה של כללי הבטיחות הנוגעים לבניית מחסנים לאיחסון חומרי נפץ, תוך סיווג חומרי נפץ לפי דרגות הסיכון וקביעת מרחקי הבטיחות המותרים בין המחסנים בהתחשב באפשרות של היווצרות פיצוצים סימפטטיים וכן מרחקי בטיחות בפני השפעת הדף אוויר על המבנים הפנים מפעליים מחד ומבני ציבור ומגורים מחוץ לגדר המפעל מאידך גיסא”.
אבי אילון: ניתן היה לצפות ממשרד הבטחון, שמתוקף אחריותו הישירה, לאור הלקחים שצבר מאירועים קודמים ובזכות האיכות הארגונית המיוחסת לו, כבר יהיה גוף כזה שימנע את הנפגעים והנזקים ללא צורך בחקיקה אלא מתוקף האחריות שלה אנו מצפים מבעלים של כל מפעל או רשת מפעלים לנקוט בכל הצעדים הנדרשים למניעה.
אבי רונן: מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. ולכן ניתן היה לצפות הפעם, שלאור הלקחים ודו”ח הבירור נעשתה היערכות בהתאם לסיכום הוועדה שמינה שר הביטחון.
אך על פי העיתונות (הארץ, 19.1.1996) התרחשו במפעלי התעשייה הביטחונית העוסקת בנפיצים לפחות 1441 תאונות בשנים 1992-1994, ובמאי 1994 הייתה תאונה קשה במפעל ביטחוני בדרום הארץ , שבה נפצעו 4 עובדים.
אבי אילון: מה ההיסטוריה של היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים, שעמדת בראשה משך למעלה מ-15 שנים ועד שנת 2017?
אבי רונן: לאחר אסון נוף ים החליטה הממשלה על הקמת היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים, אשר פעלה החל משנת 1997, והצליחה באמצעות שיתוף פעולה בין כל משרדי הממשלה להפחית באופן דרמטי את חומרת תוצאות תאונות הנפיצים, למרות דרכם של נפיצים להתפוצץ ולהפתיע.
אני חושש מהאפשרות, כי התיקון המוצע לחוק יביא בהדרגה לביטול פעילות היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים בתחום הנפיצים.
אבי אילון: האם מבקר המדינה נדרש לנושא?
אבי רונן: בהחלט. הוא פרסם שורת דוחות ובהם ממצאים קשים בתחום הסביבתי – דוחות מבקר המדינה 1995, 2004 (55א’), 2005 (56ב’), 2010 (60א’, 2013 (63ב’), 2014 (64ב’) בנושאי בטיחות והגנת הסביבה בתעשייה הביטחונית.
למשל, דו”ח מבקר המדינה 64 ב’ מתאר כיצד מנע משרד הביטחון השלמת סקר סביבתי וטיפול סביבתי במחנה של צה”ל, שלאחר פינויו הותיר קרקעות מזוהמות, וכיצד דחף המשרד להטיל את האחריות לכך על אחת התעשיות הביטחוניות, שעמדה מולו וסירבה לשתף פעולה עם גישתו האנטי סביבתית.
אבי אילון: אני חושב, שזיקקת לראיון את הניסיון העשיר שלך בתחום ומבקש להודות לך על כך. משפט סיכום?
אבי רונן: ובכן, ישפוט הקורא לאן יוביל אותנו התיקון המוצע לחוק חומרי הנפץ, אם חלילה ישתנה החוק לפי התיקון. מה שברור הוא, שכל מידע על כך יהפוך לרגיש וסודי, ואם לא יודעים, זה לא כואב.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
