בין אם יציאת מצרים היא מיתוס או אמת היסטורית, מדובר בסיפור יוצא דופן על פליטים שמצליחים תוך כדי מנוסה ומאבק יומיומי על חייהם לייסד דת חדשה
גם השנה כמו בכל פסח ייפתח בוודאי הוויכוח הישן בין מבקרי המקרא לבין בעלי האמונה. האם יציאת מצריים אכן קרתה, או שמא מדובר רק במיתוס, משהו בנוסח אולימפוס, נקטר וסוסים מכונפים בוורסיה היהודית.
השאלה העיקרית שמעלים הספקנים היא כיצד לא נמצא כל שריד ארכיאולוגי במדבר סיני שיעיד על נוכחות בני ישראל במקום בתקופה האמורה? כיצד לא נמצאה כל עדות בכתבים המצריים לסיפור יציאת מצרים, או למשבר כלכלי-פוליטי שבוודאי היה מלווה אירוע מהסוג הזה?
תשובתם של המאמינים היא שאין דרכם של “מיתוסים” בדויים לספר על עבדות, אלא לפאר ולרומם את האומה המספרת אותם. האם הגיוני שעם כמו עם ישראל, בעל רגשות לאומיים חזקים ותביעות ברורות לבעלות על ארץ כנען , היה ממציא סיפור המתאר את התגבשותו לעם דווקא בארץ אחרת, מה שיש בו להחליש את עמדתו ולחזק את עמי הארץ שחיו בה מאז ומקדם?
על היעדר תיעוד מצרי, עונים המאמינים שלא סביר שהאימפריה המצרית הייתה רוצה להנציח סיפור תבוסה משפיל כל כך, בל נשכח שזהו אותו עם שמתפאר עד היום ב”ניצחון” שלו עלינו במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.
גם לטענה כי לא נמצאו הוכחות ארכיאולוגיות הם מתנגדים ומצביעים בין השאר על שרידי בתים ושרידי כתב עברי עתיק שנמצאו במדבר סיני, וטוענים שייתכן כי ניתן להסביר את מיעוט העדויות בדרך פשוטה: בני ישראל היו נוודים במדבר וככאלה לא שהו מספיק זמן במקום אחד כדי להותיר שרידים רבים בסביבתם.
עד שלא תומצא מכונה למסע בזמן, לא נוכל לדעת מה באמת קרה שם ונמשיך להיות נתונים לוויכוח האינסופי הזה שהפך כבר לחלק מהמסורת של פסח כמו החד-גדיא, המימונה והעצירות של המצות.
יחד עם זאת, ניתן לטעון שהמחלוקת הזו מחמיצה נקודה חשובה בהגדה. יציאת מצרים היא לא רק סיפור היסטורי על עם של פליטים, שנודדים במידבר, נמלטים ותרים אחר אוכל ומקום מסתור. בני ישראל, בדרכם לארץ המובטחת לא רק עוברים ממקום למקום, נלחמים באויבים מזדמנים, חוטאים, וחוזרים בתשובה; הם גם מפתחים מוסר ומשפט יוצאי דופן באקלים החברתי בו הם חיים ומגבשים אמונה מהפכנית באל אחד שקורמת עור וגידים ומקבלת עומק, על אף התנאים הקשים שהם נתונים בם ואולי דווקא בזכותם.
בני ישראל הם הראשונים לתת זכויות לעבד. “לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו”. לייסד דינים סוציאליים: “לא תטה משפט גר יתום ולא תחבול בגד אלמנה…” ולהעניק יחס אנושי אפילו לשבוית המלחמה.
פליטים שמצליחים תוך כדי מנוסה ומאבק יומיומי על חייהם לייסד אמונה שעתידה יום אחד לשנות את פני ההיסטוריה, הם נס גדול יותר מכל מים שיוצאים מסלע, או מן שנופל מהשמים, שניתן להתווכח עד סוף הדורות אם היו או לא. סיפור ההגדה הוא סיפור לידתה של דת חדשה וסיפורו המופלא של עם עבדים שיצא למסע מפרך לארץ לא נודעת ובידו רק ההבטחה האלוהית שלו תהיה הארץ הזו. סיפור אשר התפיסה החברתית השזורה בו והרעיונות שהוא עורר בשומעיו עיצבו וממשיכים לעצב את ההיסטוריה, המוסר והמשפט של העולם המערבי עד היום.
למאמר המקורי לחצו כאן
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
