מוכרחים לבחון את משמעותם של המקומות הקדושים לאיסלאם ולטרמינולוגיה הקשורה לנושא
פורסם לראשונה ב – nrg
כאשר מדברים על סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל מצב של היעדר תביעות טריטוריאליות של האחד בעומק שטחו של האחר, כדאי להכיר את “מפת ההקדשים והקודשים האסלאמיים בישראל”.
בדרום תל אביב, בלב אוכלוסייה יהודית, שוכן מתחם ענקי ובמרכזו מסגד, המואר בלילות באור ירוק – למסגד קוראים חסן בכ.
בערבי חודש הרמאדן המוסלמי שהסתיים לאחרונה, המו חצרות המסגד מצהלות משפחות ערביות מישראל ומהשטחים שחגגו את סיום הצום.
מדוע משפחות מוסלמיות מישראל ומהשטחים טורחות לקיים את תפילות הצום וגם את תפילות יום השישי במסגד שנמצא בלב אוכלוסייה יהודית וריק מאוכלוסייה ערבית?
מה מסמלת העלייה לרגל למסגד חסן בכ? למה הם לא מבקרים במסגדיה של יפו הסמוכה?
האומנם יש לו קדושת יתר? או שמא יש לו משמעות לאומית?
מסגד חסן בכ הוקם רק בשנת 1916 כמרכז דתי לשכונה הערבית מנשיה ששכנה בסמוך לשוק הכרמל. יש סברה כי המסגד הוקם בכדי להצר את התפתחותה של תל-אביב הצעירה לכיוון הים. המסגד שימש עמדה קדמית לצלפים ערביים במלחמת העצמאות, שבסיומה ברחו תושבי השכונה והמסגד שנפגע קשות, נסגר לפעילות.
במהלך שנות השבעים ניסה וועד הנאמנים המוסלמי ביפו למכור את אדמת המקום, ובתגובה פרצו מהומות, שהביאו לפעולות שיקום אדירות. בסיומן, ניצב במקום מתחם מבוצר, אדיר בשטחו ומפואר בקומתו.
לא במקרה, לכשנשאל נציג אש”ף בבריטניה, עפיף ספיה, ממה הוא התרשם בביקורו בתל-אביב הוא השיב במילים אלו: ‘התרשמתי מהעקשנות של מסגד חסן בכ. איך למרות כל הניסיונות שלכם להרוס אותו, הוא עדיין עומד על תלו…’ והוסיף בתמימות מעושה ‘קוראים למסגד חסן-בכ, לא?’
התנועה האסלאמית מגדירה את המסגד: כ- “קלעה וטניה” – מצודה לאומית.
ישראל נתפסת בעיני התנועה האסלאמית כ’גוף זר וקוץ בגרונה של האומה האסלאמית’, וסילוקה הנו חלק בלתי נפרד מן האמונה באסלאם.
הסיבה להשבת פלסטין לבעליה, על-פי אמנת החמא”ס, היא: ‘כדי שיוכרז מעל מסגדיה על הקמת מדינת האסלאם, וכדי שהעולם כולו ישוב למהלכו התקין’. למסגדי פלסטין יש מקום מרכזי בניצחון האסלאם. לפיכך, השבתם לפעילות של מסגדי פלסטין החרבים הנם שלב מרכזי בדרך להנחלת האסלאם על כלל העולם.
המבנים הדתיים מעידים על הציביליזציה ששכנה בארץ, על מורשתה ואופייה הלאומי והדתי. בועידת “קמפ דיוויד” ביולי 2000 טען ערפאת כי המחסור בממצאים פיזיים מוכיח כי הטענות בדבר קשר בין היהודים להר-הבית, הנן טענות שווא ומכאן שאין להם זכות לבעלות במקום. באותה מטבע ניתן לומר כי קיומם של שרידים פלסטיניים הם הוכחה ממשית, בעיניהם, לזכותם כפלסטינים וכמוסלמים על מקומות אלה. היעלמותם של ראיות אלו כמוה כמחיית זכותם במקומות אלה ומכאן מאבקם חסר הפשרות כנגד ביצוע שינויים בנכסים ובמעמדם, ומכאן דרישתם לשמרם, להשיבם לידיהם ולהחזירם לפעילות.
לא בכדי, פועלת הרשות הפלסטינית כדי להעלים ראיות לנוכחות היהודית בהר הבית. כך, ניתן גם להבין את פעולות ההרס שבוצע בקבר יוסף בשכם, ובבית הכנסת העתיק “שלום על ישראל” ביריחו. באופן דומה, ניתן להבין את הפעולות המסיביות של שיקום הקודשים האסלאמיים בישראל.
לקודשים אלה יש משמעות יתירה בעיני התנועות המוסלמיות הקיצוניות מחד, והתנועות הלאומניות מאידך: לתנועת בל”ד ולתנועה האסלאמית יש אינטרס משותף – סיכולו של סיום הסכסוך, באופן של שתי מדינות לשני עמים, שיגנזו את חלום השיבה לפלסטין השלמה.
לכל מסגד משופץ ולכל בית קברות משוקם יש משמעות לאומית.
גם למקאם שהאב אל-דין החרב שהפך למסגד, ממש מתחת לכנסיית הבשורה בנצרת יש מעמד סמלי. לפני כשבוע נעצר אמאם המסגד בנצרת בחשד לתמיכה בארגון טרור. ממנו יצאו תומכי הג’יהאד העולמי לפעולות חבלניות. הוא החלוץ המבקש להצביע על אופייה המוסלמי של הארץ, על אף הנוכחות הנוצרית והיהודית בקרבה.
כשמדברים על הכרה בישראל כבמדינה יהודית, ועל סיום התביעות הטריטוריאליות בשטחה, צריך לדעת שאת מימוש זכות השיבה הערבית הלאומית, מקדים כיום, מהלך דתי מקיף של שיבה למאות אתרים דתיים נטושים הפזורים בכל רחבי ישראל.
המהלך הזה נועד בעיני האחראים לו, לסמן את השטחים האופציונאליים לשיבה. מבחינתם, אין מדובר בפנטזיה, או בחלום, מבחינתם זו תוכנית המתבצעת בשלבים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
