מה אומרים לכם השמות הבאים: “ארץ ישראל שלנו”, “מהפך בחינוך”, “הישראלים”, “לב אחד ורוח חדשה”? מי שיוכל לענות על כך באופן המוסמך ביותר הוא עו”ד אלון בכר, הלא הוא רשם המפלגות במשרד המשפטים.
מסתבר, שבימים אלה, פחות משלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת ה-18, ידיו עמוסות בעבודה. “עומדים אצלו בתור” כדי להירשם, יותר נכון – לרשום. כפטריות אחר הגשם, מתארגנות, צצות ונרשמות מפלגות חדשות. את הבקשות, עם שמות עשרת הראשונים ברשימת מייסדיהן, מפרסם עו”ד בכר במודעות מטעמו. וכך זכינו באחרונה לקרוא על ארבע התארגנויות מפלגתיות שנושאות את השמות המפוצצים הנ”ל.
נכון לעכשיו, נחלקים 120 חברי הכנסת ה-17, זו שתסיים בקרוב את ימיה המקוצרים, ל-13 סיעות, כולל “הדרך הטובה” של אחד בשם אלחנן גלזר. מסתבר שלעם היושב בציון אין די במבחר כזה על המדף, כדי לייצג את כל הזרמים, כל הדעות, כל העמדות, עד שהוא מקים מתוכו עוד ועוד מפלגות, אם אכן המלה מפלגה יאה להן. מפלגות שבאותה קלות שבה הן קמות, כך הן משתכחות.
אנחנו בישראל חקיינים גדולים של אמריקה, כמעט בכל תחום. רק לא בהתנהגותנו הפוליטית. אין כמו העם היהודי – והמיעוט הערבי בתוכנו הולך בעקבותיו – לפיצולים, לריבוי דעות, לאמביציות אישיות מופרזות.
ל-250 מיליון אמריקאים די בשתי מפלגות. שבעה מיליון ישראליים בקושי מסתדרים עם תריסר. כך אנו מקבלים מפה מפלגתית מפוצלת מאוד. מצב שמקשה כמובן על כינון מהיר של ממשלה יציבה וראוייה בדמוקרטיה היחידה במזה”ת. ואם לא די בכך, יותר ויותר אנשים מתבטאים בנוסח: “אין בשביל מי ומה להצביע”…
המפלגות הקטנות הן יותר סקטוריאליות ומגזריות. הציבור ברובו הגדול יודע, שההכרעה האמיתית תיפול בין שתי מפלגות גדולות ולכן הקרב האמיתי הוא בין שתיהן. זה מה שצריך להדריך את הבוחר בבחירות הקרובות. אזרח שבאמת רוצה להשתתף בהכרעה, מצביע חכם, לא יתפתה לפתק של מפלגה קטנה גם אם היא קולעת יותר לטעמו. הוא יכריע בין המפלגה הגדולה שמימין – הליכוד, לבין המפלגה הגדולה שמשמאל – קדימה או העבודה.
כדי שהתמונה תהיה חדה יותר, ראוי כי תאומות השמאל, קדימה והעבודה, יציגו רשימה מאוחדת, וכמוהן הליכוד וישראל ביתנו הימניות. כך יוותרו מימין ל”ליכוד-ישראל ביתנו” רסיסי מפלגות ימניות, דתיות, וכך יהיו משמאל למפלגת “קדימה- העבודה” מרץ עם אנשי הרוח היהירים שלה והערבים.
האם יש סיכוי שכך תצטייר התמונה לקראת הבחירות? – בוודאי שלא. האגו העודף של השחקנים הראשיים במגרש הפוליטי לא יאפשר להם התמזגות מרצון, ויתור על מעמדם בראשות רשימה ולו אף קיקיונית. ואולם אם הפוליטיקאים לא יאפשרו זאת, על הבוחר לקחת את עצמו בידיים.
קודם כל – יתכבד נא ויילך לקלפי. ושנית, אל יתפתה להצביע למפלגה קטנה, כי אם לאחת משתי הגדולות: הליכוד או קדימה (העבודה), כל בוחר ונטיית לבו האידיאולוגית-פוליטית.
על פי סקרי סוף השבוע מתברר, שאכן זו היא המגמה – להצביע לגדולות. על פי אותם סקרים, נכון לעכשיו, הציבור יפקיד בידי הליכוד את הגה השלטון בשנים הבאות. האם ישכיל הליכוד לשמור על המומנטום עד ל-10 בפברואר? – בידיו הדבר, בידי 96 אלף מיתפקדיו. הדבר תלוי מעל לכל בהרכב הרשימה שתיבחר בעוד כשבועיים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
