14.2 C
תל אביב
19 בדצמבר 2024
ליכודניק
מפירוז הרצועה להכרעה הדרגתית
דעות

מפירוז הרצועה להכרעה הדרגתית

מה יהיה עם רצועת עזה ? האם קן צרעות יכול להפוך לרצועה של תקווה ?

 

במוצאי שבת האחרון הועלה על נס שוב רעיון הפירוז מרצועת עזה.  הפעם היה זה יו”ר מפלגת יש עתיד יאיר לפיד שהעניק נאום לתומכי מפלגתו ובו הציג את “תכנית 7 הצעדים שלו”. בין הסעיפים המרכזיים הוא העלה על את מה שהוא קורא לו “הגירושין מעזה על ידי פירוז הרצועה”.   זאת לא הפעם הראשונה שעניין הפירוז עולה כחלק ממוצא מדיני.  כל פעם באמתלה אחרת.

 

בפעם הקודמת היה זה במהלך צוק איתן בשנת 2014 כחלק מדרישות ישראל להפסקת האש מול חמאס. המערכה האחרונה ברצועת עזה (׳צוק איתן׳), הפכה את המינוח של עימותים נמוכי עצימות לכמעט בלתי־רלוונטים. המערכה הבליטה ביתר שאת את משמעות של היכולות והתשתיות הצבאיות של חמאס ברצועת עזה עם פוטנציאל ההיזק שלהן לעורף הישראלי.

 

מהו פירוז בהקשר של רצועת עזה?

פירוז הוא למעשה ניקוי או פינוי שטח מוגדר מכוחות לוחמים ומאמצעי לחימה, ואיסור של
כל פעילות צבאית או הגבלתה. זהו סוג של משטר ביטחוני ואמצעי לניהול סכסוכים
אלימים או ליישובם, המאפשר צמצום הפוטנציאל להסלמה, עיצוב מרחב התרעה

והיערכות מוקדמת לסיכול הסלמה אפשרית, בין אם בדרכי שלום (דיפלומטיה) ובין
אם באמצעים צבאיים. מדובר באינטרס וברציונל של כל הגורמים החיוביים באזור לישראל ומצרים הגורם הערבי המתון.  הרשות שבהנהגת אבו מאזן מוחלשת וחלשה. על מול הכוח המתעצם של חמאס.

 

האם ניתן להגיע לפירוז הרצועה?

 

התשובה היא “לא”, כל עוד החמאס מחוזק ומתעצם.  שנתיים אחרי מבצע ‘צוק איתן’ ניתן ללמוד שגם רוב המבצע הבא יעסוק בנטרול איום המנהרות והירי התלול מסלול לעבר מדינת ישראל והגנה על העורף והתשתיות.  גם הניסיון ליצר הסכם כלכלי של הקמת מפעלים כשל באופן מוחלט בכל הקשור לרצועה.

 

אז מה כן?

 

●       כפי שבעבר היבטי התנגדות למהלכים בעלי אופי חד צדדי כמו התנתקות או יותר נכון הגירוש,  כך גם בעניין הפירוז.  מדינת ישראל צריכה להשתחרר מהקביעה מה טוב לתושבי הרצועה ולהחליט מה מה טוב ונכון בשבילה.

●        כרגע כל מה שקשור בהברת סחורות מתקיימים על ידי מעברי סחר מוגדרים ומוסכמים על ידי צדדים שלישיים.

●        לישראל צריכה להיות עמדה ברורה שרצועת עזה היא פיסת שטח קרקע שלא קשורה לישראל או לשטחים בהן הרשות אוחזת.

●       לא כך בכל מה שקשור לאותן נקודות שטח בהן התקיימו ישובים יהודים שפורקו במהלך האומלל של התנתקות. כלומר יש לחדש את ההתיישבות במרחב.

●       במסגרת העימות הבא ברצועה יש להגדיל את אזורי החיץ והשטחים המתים כמרחבים חשופים. (מושטחי קרקע),  לעקשות על פוטנציאל המינהור לעבר שטחי ישראל.

●       הקמת מאגר ביומטרי לכל אוכלוסיית הרצועה.  לצורך כך גם המעבר סחורות יעבור שינוי ובמסגרת הסכמים ושיתופי פעולה בינלאומיים יקום האי המלאכותי.  מומלץ להכיר את התכנית של השר ישראל כ”ץ בעניין זה.

 

השאיפה של ישראל היא לשמר את הדרישה לפירוז כאינטרס ברור.  אך לחתור להכרעה הדרגתית על ידי הנחת הכלים הדרושים לכך על ידי מנופי לחץ כאלה ואחרים כפי שהצגתי כאן.

 

 

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

התקשורת בארץ שמאלנית – הוכחה נוספת

אלי חזן

ד”ר אלי אבידר – לתפקיד שגריר ישראל באו”ם

אריק זיו ויזר

וושינגטון בשירות טהרן

אריק זיו ויזר

האמנם סליחה ?

אלי חזן

המדריך למבולבל – על נתניהו ומשבר הגז: 5 סיבות לומר כן לנתניהו ולומר לא למתנגדי ההסכם

אריק זיו ויזר

יום האישה לזונה

אלי חזן
דילוג לתוכן