כבר לא חזית ועורף, אלא מערכה מתמשכת שמנסים לשרוד מולה. זלמן שובל כותב על המלחמות ששינו צורתן
אין להתעלם מכך שהמלחמות משנות צורה. המלחמה בת-זמננו הינה תשבץ, מערכה מתמשכת של שתי וערב של עימותים וסיכסוכים, כשהשגת שלום או הסדרי קבע למיניהם אינם בהכרח המטרה או התוצאה.
הפרופסור–המשפטן האמריקני פיליפ בוביט, איש המועצה לביטחון לאומי של הנשיא קלינטון, מסביר בספרו החשוב החדש “טרור והסכמה: מלחמות למאה ה-21”, כי ארגוני הטרור בימינו מחקים את שיטותיהם של קונצרנים כלכליים בינלאומיים הפועלים באמצעות שלוחות מקומיות ואוטונומיות-למחצה, המפוזרות על פני תבל. לדעתו אין זו אלא שאלה של זמן עד שגורמי-טרור אלה יניחו ידיהם גם על אמצעים גרעיניים או על פריטי נשק אחרים להשמדה המונית. הוא קורא, אפוא, לעולם הדמוקרטי ובפרט לארה”ב ולאירופה, שלא לאחר ולהתארגן בכל האמצעים, לאו דווקא על פי הנורמות או מהיסגרות המיושנות, אל מול האיום החדש הזה.
לטרור החדש הזה אין צורך בתמיכה או בסימפטיה ציבוריות – ולכן הוא גם איננו מגביל את עצמו מבחינת ממדיה וצורותיה של האלימות בה הוא משתמש. הדרכים שהוא מצביע עליהן כוללות פעולות מנע יזומות נגד ארגוני הטרור, וכן אמצעים משוכללים להגנת האוכלוסייה האזרחית – דבר שהוזנח בישראל הן במלחמת לבנון השנייה והן בעימות הנוכחי עם החמאס.
אחת המסקנות היא שאין המדובר עוד ב”אוכלוסייה אזרחית בעורף החזית”, שכן כל שטחה של מדינה הינו בעצם “חזית”. (אני משער שהמציאות החדשה הזאת תחייב גם הערכה מחדש לגבי תפקידו ומיצובו של פיקוד העורף). נקודה נוספת שמעלה הפרופ’ בוביט ושבוודאי גם חשובה מבחינת ישראל – היא חוסר הרלוונטיות של רבים מסעיפי אמנת ג’נבה במלחמה נגד הטרור החדש.
מאוימים מול המאמץ האיראני
במידה רבה, ישראל כבר מתמודדת עם המציאות הזאת, ששר ההגנה האמריקני גייטס קורא לה – Irregular wars, כלומר בתרגום חופשי “מלחמה בלתי סדירה”, אך מלחמת לבנון השנייה הוכיחה שהיא לא הסיקה עדיין את המסקנות המתחייבות מכך. ברם, חשוב להדגיש פעם נוספת שלא המסקנות שלנו מהמלחמה הנ”ל, ולא הדברים של פרופ’ בוביט מבטלים את חשיבותו של המימד הקרקעי בביטחונן של מדינות, אלא מאשרות אותה.
אך אם מדובר בישראל, ברור שבמצב הנוכחי האיום החמור ביותר שנשרף לביטחונה ועצם קיומה הוא המאמץ האיראני המתקדם לפתח נשק גרעיני. לישראל יש אמצעים להגן על עצמה בכוחות עצמה גם נגד האיום הזה, אף שבהתחשב בהיקפו
העולמי של האיום האיראני עדיף שגם הפעולות נגדו תהיינה בעלות אופי ותוכן רב-לאומיים.
בקונטקסט הזה, או ליתר דיוק, גם בקונטקסט הזה הקשרים האסטרטגים עם ארה”ב יישארו גם בעתיד מרכיב חשוב בביטחון ישראל – ויש לעשות מאמץ להרחיבם ולשדרגם. חרף דעתם של אלה הסבורים שימיה של ארה”ב כמעצמת-העל המובילה באו לקיצם, לא אירופה ואף לא סין, הודו או רוסיה יתפסו את מקומה הדומיננטי בעשורים הקרובים – וכל שכן לא באזורנו. גם ליהודי אמריקה, על אף מספרם הקטן יחסית, יש חשיבות אסטרטגית מבחינת ישראל הן בגלל משקלם הסגולי בקרב הציבור האמריקני בכלל והן בגלל מעמדם בקרב מקבלי ההחלטות הפוליטיים.
עניין של חוסן לאומי
היבט חשוב נוסף מבחינת יכולתנו לעמוד במשימות הביטחון קשור בחוסן הלאומי הכולל של העם בישראל. נקודה מרכזית בעניין זה היא החינוך בכלל והחינוך לשירות הצבאי בפרט. אין זו משימה פשוטה באווירה הנוכחית, אך המערכת החינוכית על כל רבדיה חייבת להעמיד את צה”ל ואת גאוות השירות בו מחדש במקום הראוי בסדר הקדימות ההכרתי והערכי של עם ישראל.
להאדרת יוקרתו של צה”ל אין כל קשר עם “מיליטריזם”, כביכול – אלא שזה תנאי חיוני לקיום והישרדות. אולי לכך כיוון משה ביילינסון, עורך “דבר” ב- 1936, שנת הדמים הראשונה של מה שהיה קרוי אז “המרד הערבי”, כשכתב: “עד מתי, כך שואלים, עד מתי, עד שכוחו של עם ישראל בארצו ידון למפרע (כלומר מראש, ז.ש) לתבוסה כל התקפת אויב?”
השאלה מהדהדת עד עצם היום הזה – אך גם התשובה לה: עוצמתנו הצבאית על כל מרכיביה וביטוייה ואיכות הנהגתנו הן שתדונה לתבוסה כל התקפת אויב. וכאילו להשלמת התשובה, גם לגבי אלה שהשתתפו בסקר שהזכרתי בראש המאמר, ראוי להזכיר דברים שעוד ב-1969 אמר משה דיין לבוגרי פו”ם: “נראה לי כי כבעבר כן גם עכשיו התשובה לשאלה ‘מה יהיה’ חייבת להתרכז בהבטחת כושרנו לעמוד בפני קשיים, ביכולתנו להתמודד – יותר מאשר בציפיות לפתרונות מוחלטים וסופיים לבעיותינו. עלינו להכין את עצמנו נפשית ופיזית לתהליך ממושך של מאבק יותר מאשר לקביעת לוח זמנים להשגת המנוחה והנחלה”.
והוא המשיך: “העם היהודי ניחן בשני ‘אמצעים’ שאפשרו לו לעמוד במאבקיו הבלתי פוסקים. האחד הוא האמונה והשני הוא ה’אל תירא’ (עבדי יעקב) שהוא הבסיס והתנאי ליכולת לעמוד במאבק ול’כי יכל נוכל לה’ – בכל הדורות ובמצבים המשתנים”.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
