בימים אלה אתה נזכר בסיפור יוסף ואחיו. האחים הם השמאל ויוסף הם המתיישבים שגורשו בבושת פנים מאדמתם למולך הרייטינג מבית אדלר וארד. כמו אחיו של יוסף כך העם היושב במדינת תל אביב. השנאה למתיישב, השנאה לדרך אחרת והרצון להעניש את האח על דעה אחרת,כך נהגו האחים ממדינת תל אביב.
לקחו את האחים וזרקו אותם לגור במחנה פליטים הבנוי מקרטונים, כלומר גרשו אותם מהבית שבנו, והפקירו אותם.
אחיו של יוסף זרקו אותו לבור ורק אחרי שהבינו כי הגזימו חזרו אליו, אך לא מצאו אותו, כלומר יצרו את המהלך ההשלכה לבור כנזק בלתי הפיך.
כך היום מורשת שרון התנפצה לנו בפנים, כאשר האדלרים והארדים זרקו את גוש קטיף לבאר.
אדלר וארד קראו את פרק לז בבראשית.
בראשית פרק לז
א וישב יעקב, בארץ מגורי אביו–בארץ, כנען. ב אלה תלדות יעקב, יוסף בן-שבע-עשרה שנה היה רעה את-אחיו בצאן, והוא נער את-בני בלהה ואת-בני זלפה, נשי אביו; ויבא יוסף את-דבתם רעה, אל-אביהם. ג וישראל, אהב את-יוסף מכל-בניו–כי-בן-זקנים הוא, לו; ועשה לו, כתנת פסים. ד ויראו אחיו, כי-אתו אהב אביהם מכל-אחיו–וישנאו, אתו; ולא יכלו, דברו לשלם. ה ויחלם יוסף חלום, ויגד לאחיו; ויוספו עוד, שנא אתו. ו ויאמר, אליהם: שמעו-נא, החלום הזה אשר חלמתי. ז והנה אנחנו מאלמים אלמים, בתוך השדה, והנה קמה אלמתי, וגם-נצבה; והנה תסבינה אלמתיכם, ותשתחוין לאלמתי. ח ויאמרו לו, אחיו, המלך תמלך עלינו, אם-משול תמשל בנו; ויוספו עוד שנא אתו, על-חלמתיו ועל-דבריו. ט ויחלם עוד חלום אחר, ויספר אתו לאחיו; ויאמר, הנה חלמתי חלום עוד, והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים, משתחוים לי. י ויספר אל-אביו, ואל-אחיו, ויגער-בו אביו, ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת: הבוא נבוא, אני ואמך ואחיך, להשתחות לך, ארצה. יא ויקנאו-בו, אחיו; ואביו, שמר את-הדבר. יב וילכו, אחיו, לרעות את-צאן אביהם, בשכם. יג ויאמר ישראל אל-יוסף, הלוא אחיך רעים בשכם–לכה, ואשלחך אליהם; ויאמר לו, הנני. יד ויאמר לו, לך-נא ראה את-שלום אחיך ואת-שלום הצאן, והשבני, דבר; וישלחהו מעמק חברון, ויבא שכמה. טו וימצאהו איש, והנה תעה בשדה; וישאלהו האיש לאמר, מה-תבקש. טז ויאמר, את-אחי אנכי מבקש; הגידה-נא לי, איפה הם רעים. יז ויאמר האיש, נסעו מזה–כי שמעתי אמרים, נלכה דתינה; וילך יוסף אחר אחיו, וימצאם בדתן. יח ויראו אתו, מרחק; ובטרם יקרב אליהם, ויתנכלו אתו להמיתו. יט ויאמרו, איש אל-אחיו: הנה, בעל החלמות הלזה–בא. כ ועתה לכו ונהרגהו, ונשלכהו באחד הברות, ואמרנו, חיה רעה אכלתהו; ונראה, מה-יהיו חלמתיו. כא וישמע ראובן, ויצלהו מידם; ויאמר, לא נכנו נפש. כב ויאמר אלהם ראובן, אל-תשפכו-דם–השליכו אתו אל-הבור הזה אשר במדבר, ויד אל-תשלחו-בו: למען, הציל אתו מידם, להשיבו, אל-אביו. כג ויהי, כאשר-בא יוסף אל-אחיו; ויפשיטו את-יוסף את-כתנתו, את-כתנת הפסים אשר עליו. כד ויקחהו–וישלכו אתו, הברה; והבור רק, אין בו מים. כה וישבו, לאכל-לחם, וישאו עיניהם ויראו, והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד; וגמליהם נשאים, נכאת וצרי ולט–הולכים, להוריד מצרימה. כו ויאמר יהודה, אל-אחיו: מה-בצע, כי נהרג את-אחינו, וכסינו, את-דמו. כז לכו ונמכרנו לישמעאלים, וידנו אל-תהי-בו, כי-אחינו בשרנו, הוא; וישמעו, אחיו. כח ויעברו אנשים מדינים סחרים, וימשכו ויעלו את-יוסף מן-הבור, וימכרו את-יוסף לישמעאלים, בעשרים כסף; ויביאו את-יוסף, מצרימה. כט וישב ראובן אל-הבור, והנה אין-יוסף בבור; ויקרע, את-בגדיו. ל וישב אל-אחיו, ויאמר: הילד איננו, ואני אנה אני-בא. לא ויקחו, את-כתנת יוסף; וישחטו שעיר עזים, ויטבלו את-הכתנת בדם. לב וישלחו את-כתנת הפסים, ויביאו אל-אביהם, ויאמרו, זאת מצאנו: הכר-נא, הכתנת בנך הוא–אם-לא. לג ויכירה ויאמר כתנת בני, חיה רעה אכלתהו; טרף טרף, יוסף. לד ויקרע יעקב שמלתיו, וישם שק במתניו; ויתאבל על-בנו, ימים רבים. לה ויקמו כל-בניו וכל-בנתיו לנחמו, וימאן להתנחם, ויאמר, כי-ארד אל-בני אבל שאלה; ויבך אתו, אביו. לו והמדנים–מכרו אתו, אל-מצרים: לפוטיפר סריס פרעה, שר הטבחים. {פ}
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
