עומר אריכא ממש התפעל מספרו של ד”ר יובל שטייניץ. ליכודניק מביא את רשמיו
ספרו החדש של שר האנרגיה ד”ר יובל שטייניץ הוא אחד הספרים המעניינים והמעמיקים ביותר שיצא לי לקרוא לאחרונה. בעוד שלרוב אני מצליח לקרוא רק כמה דפים בספר נתון, הפעם לא הצלחתי להניח את הספר מידי וגמעתי יותר ממחציתו במהלך השבת. הספר הזה שסוקר מאבק שרוב הציבור לא בהכרח הבין לעומקו, הוא ממש פנינה.
הספר כתוב מנקודת מבטו של שטייניץ ומנוסח בקלילות ובהומור. שטייניץ סוקר את המסע שעברה ישראל מגילוי שדה ‘תמר’ בשנת 2009 ועד להשגת מתווה המיסוי מול בעלי ההון כשר האוצר, וכלה בהעברתו של מתווה הגז ומיסודן של מספר בריתות אזוריות מבוססות גז עם מדינות האזור כשר האנרגיה, תפקיד שבלי קשר צריך להיות חבר קבוע בקבינט המדיני ביטחוני
תחום האנרגיה הוא תחום חשוב, ופעילותו של שטייניץ בתחום הובילה לגידול חסר תקדים. ישראל לראשונה לא מייצאת רק תפוזים או שבבים, אלא גם גז טבעי ולכל האזור. המתווה שהגיש שטייניץ לכל הדרך הביא לישראל שגשוג חסר תקדים. קצת כמו עם תאצ’ר, ההוכחה הטובה ביותר לנחיצותו של מהלך היא השימוש שעושים בו היריבים. בלייר השאיר את רפורמות השוק החופשי של תאצ’ר, ועכשיו כחולבן בהובלת לפיד, שהיה ממתנגדי המתווה (ואף התנה את תמיכתו בסעיף פופוליסטי שייקרא על שם מפלגתו), מבטיחים לממן הרים וגבעות מרווחי המתווה!
הספר שזור כולו בהומור קליל ו”שטייניצי” כזה, שלא פעם גרם לי לצחוק בקול. על אף כמה וכמה אירועים שכנראה נופחו מעט, הספר בסך הכל סביר. המאבק על הגז הישראלי מעולם לא הונגש כמו שהונגש בספר הזה. תחום שהייתה בו דיס-אינפורמציה רבה, שלא פעם הובילה גם לשקרים ולבדיות גמורות כמו רמת הזיהום באזור מפרץ חיפה ו”השואה הגרעינית” שתושט על יושבי קו החוף. הספר הזה הוא תשובה לכל הפופוליסטים וחסרי האחריות, שניסו להפחיד את הציבור כאילו מחר ייחנקו אלפים מגז רעיל או כאילו הציבור בישראל לא זוכה לאגורה שחוקה מנכסיו הלאומיים.
אין עוד מה לומר חוץ מ”תודה שטייניץ”
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
