סילבן שלום מרבה להתראיין בימים האחרונים לכלי התקשורת כאשר המטרה המסומנת היא בנימין נתניהו במטרה לתפוס את מקומו. לא רק שהוא אינו מתאים לעמוד בראש התנועה וכרגע אין תחליף ראוי לנתניהו, אלא גם שמעשיו של שלום מחלישות את הליכוד על חשבון גחמותיו האישיות וכך מוריקות מתוכן את הצהרותיו בדבר הצורך בשיקום. בדרך כלל, אנשים שאינם רציניים לא ראויים להתייחסות אבל ישנה סוגיה אחת שחובה לענות עליה וזה עניין כתיבת הספר של נתניהו המסביר את דרכו הכלכלית השמרנית.
ביקורתו של סילבן שלום על נתניהו, בעניין כתיבת הספר המסביר את הדרך הכלכלית השמרנית בשנים האחרונות, המשמשת ככלי על מנת להשתלט על הליכוד, הינה ביקורת שטותית ומסמלת יותר מכל את האופק האינטלקטואלי שכה חסר לאנשי המרכז ימין במדינת ישראל.
ברבות ממדינות העולם ניצבים אינטלקטואלים כמובילי מהפכות בעלי רעיונות פוליטיים ואם לא כמובילים אז לפחות כתומכים דומיננטיים וזאת כחלק מהיותם מעצבי דעת קהל. לעיתים קרובות ישנה סימביוזה בין האינטלקטואלים לפוליטיקאים כאשר מה שמנחה אותם הוא הרעיון עצמו שיש להוביל.
מר שלום שמתפאר בתאריו האקדמאיים הרבים כנראה לא יודע שאת המהפכה הציונית הובילו אינטלקטואלים ציוניים ששאבו את השראתם מאינטלקטואלים אירופאיים שהובילו את רעיון הלאומיות. הייתי ממליץ לו בחום לקרוא את הפרק הראשון בספרו המצוין של פרופסור גדעון שמעוני מן האוניברסיטה העברית על “האידיאולוגיה הציונית”, המסביר זאת בצורה מצוינת.
במשך שנים נהג השמאל ברבות ממדינות העולם המערבי להשתמש באינטלקטואלים על מנת לתת תוקף לרעיונותיו. במקרה זה אין הדבר שונה במדינת ישראל בעת חתימת “הסכם אוסלו”. כזכור, מי שהוביל את חתימת ההסכם היו שלושה אינטלקטואלים – ד”ר יוסי ביילין, ד”ר רון פונדק וד”ר יאיר הירשפלד, שקיבלו תמיכה מאנשי רוח הבאים מהשמאל הישראלי. אותם אנשי רוח שכתבו בעשרות מאמרים וספרים על דרכם גרמו לכך שהתמיכה בהסכם נשארה יציבה למרות השאלות הרבות שצצו על טיב ההסכם כבר בהתחלה. יש לזכור כי בשעה שהאינטלקטואלים מהשמאל הישראלי היו כה דומיננטיים קולם של אינטלקטואלי הימין לא היה כה חזק והוא שיקף את הבעיה החמורה של רעיונות הימין בעולם אשר קול תומכיהם לא נשמע בראש חוצות.
אולם, בשנים האחרונות מופיעים כל מיני אנשי ימין בעולם שמבקשים להתוות מדיניות פורצת דרך ולכן הם נעזרים באינטלקטואלים משום שהם יודעים בדיוק מה כוחם.
די אם ניקח לדוגמא את ממשל בוש שביצע מהלכים מרחיקי לכת במלחמתו בטרור. בוש זכה לתמיכה גורפת של אינטלקטואלים השייכים לזרם הניאו שמרני בארצות הברית, כמה מהם אף תפסו עמדות בכירות בממשל האמריקאי בשנים האחרונות. הזרם הניאו שמרני עיצב את מדיניות בוש לא רק על ידי השתתפות אקטיבית בממשל הראשון אלא שהוא דאג להגיע לאוניברסיטאות, לפרסם מאמרים בעיתונות האמריקאית ולהוציא לאור ספרים שיסבירו בצורה בהירה את המדיניות ההכרחית הזאת. אני מקווה שלאחר שישלים עם הפסדו לנתניהו במאבק על ראשות התנועה הוא יקרא את הספר “הקץ לרשע” שנכתב על ידי דיוויד פרום וריצ’רד פרל ויבין עד כמה חשוב להוציא לאור ספרים המקדמים מדיניות.
במידה מסוימת מתחיל השיקום של הליכוד עם פרסום ספרו של נתניהו משום שאחד הדברים החסרים לליכוד הינו תמיכה אינטלקטואלית. אל נתניהו יצטרפו אחרים שיבינו עד כמה מדיניותו הייתה המדיניות הכלכלית הנבונה ביותר למדינת ישראל בשעותיה הקשות. אם שלום מוכן להצטרף ברוך הבא ואם לאו יש לו מקום מכובד ברשימת “קדימה” משום שהוא מוכיח מדי יום, יחד עם חברים אחרים בתנועה, שמה שחשוב הוא הכיסא ולא האידיאל.
*הכותב הינו חבר בפורום צעירים תומכי נתניהו
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
