12.2 C
תל אביב
23 בדצמבר 2024
ליכודניק
ברוך וינר (קונוס) – גיבור המחתרת האלמוני שהלך לעולמו
דעות

ברוך וינר (קונוס) – גיבור המחתרת האלמוני שהלך לעולמו

ב-24 באפריל 2013 הלך לעולמו, לאחר מחלה קשה,  ברוך וינר, המוכר בכינויו המחתרתי, “קונוס”.  כך נגדע מחיינו עוד אחד מגיבורי לוחמי האצ”ל האלמונים, שהרבה הודות להם ובזכות מאבקם הבלתי מתפשר במשטר המנדטורי, נאלצו הבריטים לפנות את הארץ.

 

ברוך וינר התנדב לשורות האצ”ל ב-1944, בהיות בן 17,  ונטל חלק במרב הפעולות המלחמתיות של הארגון. כעבור שנתיים, במרץ 1946 , תוך כדי הפשיטה על המחנה הצבאי בצריפין,  נעצר “קונוס”, ששימש כנהגו האישי של איתן לבני  (שפיקד על הפעולה), נכלא בלטרון עד לבריחתו בתחילת 1948 . בספרו “המעמד” מציין לבני שעד לכליאתו של קונוס, הוא הספיק להשתתף ב ש ת י ם  ע ש ר ה  פעולות קרביות, ביניהן, הפשיטה על שדה התעופה עקיר (תל נוף) ב-3 בפברואר 1946, ובשדה התעופה בקסטינה (חצור) ב-25 בפברואר 1946. קונוס, לעומתו, מונה  ע ש ר י ם  ו ש ב ע  פעולות, שבהן נטל חלק עד למעצרו.
אך עדיין הוא לא אמר דיי: חודשיים לאחר בריחתו מהמעצר, שב והצטרף לשורות
ה–ח”ק” ( חיל הקרב של האצ”ל) ונטל חלק באחת הפעולות הגדולות, שהארגון ביצע:
הפשיטה על רכבת הנשק הצבאית”.

 

ב18- באפריל 1948  –  27 ימים לפני תום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל  –  תקפה יחידה של האצ”ל רכבת צבאית טעונה תחמושת בקילומטר ה-41 שבין חדרה לבנימינה,  בסמוך לפרדס-חנה.  לתוצאותיו של קרב זה,  שבו נפלו שלושה מלוחמי האצ”ל ונלקחה בשבי מחלקה של חיילים בריטיים על מפקדיה  –  היו השלכות מכריעות על כיבושה של יפו,  שבוע ימים לאחר מכן.
בפעולה זו התגלה קונוס לא רק כלוחם עז אלא גם כאדם בעל רגשות אנושיים.

כשהגיעה רכבת הנשק, נמצא קונוס כמתוכנן בעמדתו, ייצב את המקלע, כיוון בקפידה ושלח צרור ארוך לעבר קרון המשמר.  זה היה הצרור היחיד שהצליח לירות לפני שפגז מרגמה קרע את ה”ברן” מאחיזתו ופיזר את חלקיו לכל רוח. לרגע בהה סביבו מזועזע, בלי להבין את המתרחש. ואז לפתע הבזיק בו רעיון אימתני: “הם מפגיזים אותנו במרגמות…!”
זעקות הפצועים בקעו מכל עבר, מתערבבות בשריקת הפגזים ויוצרות סימפוניה חדשה ובלתי-מוכרת. “בתסריט הזה,” הרהר במרירות, “טרם היינו.”
בתוך כל ההמולה מסביב נתקלו עיניו בסגן בריטי, שרבץ מגואל בדם ונאנק חרישית: פגיעת כדור בבטנו הסבה לו ייסורי תופת. “השכבנוהו על הספסל האחורי של רכב פרטי”, סיפר, “ותוך דקות התדפקנו על דלתו של הרופא בפרדס-חנה: ‘למען השם, דוקטור, עשה הכול כדי להצילו’, אמרתי.

לרגע פקח הפצוע את עיניו ושלח לעברי חיוך חיוור, כמו הבין פשר דבריי, אף כי נאמרו בשפה זרה. זרועו נעה לאטה ואצבעותיו התהדקו בלחיצה רפה על כף-ידי”.

ימים רבים לאחר-מכן, לא יכולתי לשכוח את אותה לחיצת יד של חייל בריטי אלמוני, שחייו, אכן, ניצלו אז – אך את שמו לא ידעתי  מעולם”.

 

ביום כ”ו באדר ב’ תש”ח,  6 באפריל 1948,  בשעה 6:45  בבוקר  –  פרצה יחידת-קרב של האצ”ל  למחנה הצבא הבריטי מספר 80,  בקרבת פרדס-חנה,  בו חנה גדוד חיל-תותחנים אנטי-טנקי. לקולות הירי הראשונים זינק קונוס (ברוך ויינר)  לעבר ‘חדר-הקשר’ . רעם אדיר הרעיד את המחנה:  תחנת האלחוט הפכה לתל חרבות. לפני שהבריטים התאוששו מתדהמתם  –  נסוגו אנשי האצ”ל עם שלל כלי נשק ותחמושת , תוך חילופי אש עזים.

“הפריצה,  הנחשבת בעיניי כנועזת ביותר בכל פעולותינו,  ושבמהלכה נאלצנו להתגבר על הפתעות,  שלא ניתן היה לחזותן מראש הייתה  למחנה עקיר הבריטי,  תל-נוף של היום,”  אמר עמיחי פאגלין (גידי), קצין המבצעים דאז של האצ”ל: “זה היה שדה-תעופה בריטי ענקי, שהתגודדו בו למעלה מעשרת-אלפים חיילים בריטים. המטרה הייתה הוצאת נשק, ואכן, הנשק הועמס על גבי המשאית, שיצאה לדרכה בלי שאיש מאנשי המחנה חש בכך… אלא שמכובד המשא היא שקעה בחול ולא ניתן היה להזיזה…לבסוף נאלצו 17 מהתוקפים למלט נפשם בג’יפ בידיים ריקות…ביניהם, ברוך וינר קונוס.


קונוס אינו נח על שמריו.  מהיום הראשון לקרבות במערכה לכיבוש יפו הוא מסתער כמקלען במשוריין שכונה “הצפרדע” על ביצורי האויב – הערבי והבריטי כאחד.  
מבניין הבולשת ברחוב יפו מוסיפות לטרטר שתי מכונות-ירייה כבדות; משוריין בריטי פולט צרורות אש.  מזעיקים את משוריין “הצפרדע”.  מטר של כדורים מקדם את פניו.  בעוד אצבעו של המקלען (קונוס) לוחצת על  הדק  ה”ברן”  ותשומת לבו מרותקת אל המטרה – הסתער  הנהג  (ג’קסון)  היישר לעבר עמדת האויב.  שדה הראייה  היה מצומצם ביותר (בשל האשנבים הסגורים). המשוריין  המשיך להזדחל  ביתר זהירות, נושף באפו לעבר רכב השריון של האויב. השניים נבחו, זה על זה, פולטים קיטונות של אש: האחד ממקלע “ברן” קל,  האחר – ממכונת ירייה כבדה; “משקל תרנגול מול משקל אריה…” ההתקדמות הייתה קשה ומייגעת,  מתוך חלון של בניין גבוה נפתחת  אש על המשוריין, אולם זה מתעלם ומתקרב  עד לטווח של עשרים מטר מהעמדה המבוצרת.  לפתע הזדקר קנה שחור של “פיאט” משריון האויב.  רעם ההתפוצצות מחריש אוזניים, אולם הפגז החטיא.  ענן עבה של עשן התפשט בסמוך. אנשי צוות “הצפרדע” כבר אינם מבחינים בנעשה לפניהם. נשימתם כבדה ועיניהם דומעות.  מלאי התחמושת  הלך ואזל אף הוא ולא נותר עוד מנוס אלא להיסוג.   המשוריין נע  בהילוך אטי אחורה,  תחת מטר של כדורים.

ביום השני לקרבות,  ב-12 בצהריים,  חודשה התקפה, הפעם בסיוע המשוריינים.

האויב, בסיועם של הבריטים, מחיש שריון ומרגמות . משוריין “הצפרדע” נשלח לסייע, ובעיצומם של חילופי הירי,  ברוך וינר, מקלען “הצפרדע”,  נפגע בעינו מרסיס וראייתו מיטשטשת. המשוריין מבצע נסיגה  “אקרובטית”  לאחור ומתחמק מהשטח.
כעבור שעה קלה התחולל קרב קשה גם בגזרה אחרת. חבלנים מצוידים בחומרי-נפץ התקדמו לעבר “בית החנויות האדומות”, נעזרים בשני  משוריינים ובזחל.  בראש השיירה – מקלען “הצפרדע” (קונוס) עינו האחת חבושה ואצבעו אינה מרפה מההדק.  “חילופי הירי הראשונים המחישו מיד את אי-השוויון בין הכוחות ואת חוסר הטעם, שבהתמודדות מעין זו,”  סיפר .  “קולו של  ה’ברן’ נטמע כליל בשאון הירי של ה’שפנדאו’ וה’בראוניג’. 

בעוד שהאירוע הדרמטי מתרחש על שפת הים  –  פנתה ה”הגנה” בדחיפות אל האצ”ל וביקשה סיוע מרגמות 3 אינטש כדי לסייע בכיבוש כפר סלמה.  ב ו  ב י ו ם  השאיל האצ”ל ל”הגנה” מרגמה 3 אינטש על מפעיליה,  “ירינו  כחמש מאות פגזים”, ” סיפר איש הצוות  (קונוס) ורעם ההתפוצצויות הרעיד את  הסביבה.  כשהסתערו  כוחות ה’הגנה’ עם שחר – לא
נתקלו בשום התנגדות. הכפר היה נטוש – הכול נמלטו מאימת ההפגזות.

הבאנו לעיל חלק מזערי מהפעולות שבהן נטל חלק ברוך וינר (קונוס).  צנוע היה האיש ומעולם לא רם לבו ולא התפאר . נאמנותו למפקדיו, ובמיוחד לקצין המבצעים, גידי, הייתה ללא גבול. את האמרה “נעשה ונשמע” , המיוחסת לבני ישראל בעת מתן התורה קיים כפרשנותו (אנחנו מוכנים לעשות כל מה שיגידו לנו, בלי לבקש הסבר, בלי לערער).

עם פטירתו הלך מאתנו עוד גיבור אלמוני מלוחמי המחתרת.
וחבל על דאבדין ולא נשכחין.  יהי זכרו ברוך.

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

וועדת אדמונד לוי – “מפת דרכים” להחזרת יו”ש לדרך המלך

אלי חזן

מסדר הכשלונרים הישראלי מאת: עו”ד אריאל בולשטיין

אריק זיו ויזר

משביתים את מערכת החינוך בדרום

אריק זיו ויזר

70 לפטירתו – ז’בוטינסקי ואנחנו, אז והיום

אריק זיו ויזר

תנועת הקבלה – לא מה שדמיינתם

חוק ההסדרה או בית משפט לחוקה

משה סבח
דילוג לתוכן