עד היום היה נהוג שישראל נוהגת על פי המשפט המקובל אך הופעתו של חוק ההסדרה מאיימת על פסיקת בית המשפט העליון. למעשה, בעשורים האחרונים מדינת ישראל מתמודדת בעיצוב המשפט שלה. בעיקר לאור זה שעם הקמתה ירשה מערכת המשפט הצעירה חקיקה והלכה משפטית מעורבת מהמשטר המנדטורי. המשפט המקובל (הנהוג במדינות שהיו תחת הממלכה הבריטית) אל מול המשטר העות’מאני, המג׳לה, שמקורה משיטת המשפט הקונטיננטאלי שמגיעה עוד לימים שלפני הלאומיות כשהדין המשותף התקיים ברוב העולם.
בישראל, כמו באנגליה, כשבית המשפט העליון מכריע בסוגיה חקיקתית או כשמתקבלת פסיקה מעמדה כמו של חוק יסוד, המחוקק מכבד את הפרדת הרשויות ולא פוגע בפסיקה שמא שלטון החוק יתערער. לחוק ההסדרה ולסעיף עמונה יש את כל הסימנים לערער סדרי עולם שהתקבעו, בעיקר לאחר כהונתו של אהרון ברק כשעמד בכס נשיא בית המשפט העליון.
חוק ההסדרה, כשמו כן הוא, בא להסדיר מצב בו התיישבות מעבר לקו הירוק שהוקמה על ידי המדינה יקבל תוקף חוקי גם במקרים בהם הוקם על קרקע שלא שייכת לו, קרי ערבית -פלסטינאית (מה זה פלסטינאית? רק ה׳ יודע?!). בכל מקרה, לאור מצב בו המדינה לא הכריעה, בעניין כן סיפוח לא סיפוח וכי משאירה את הנושא למו״מ המדומיין, משהו עם כנופיית אש״פ שנקראת בטעות הרשות הפלסטינאית.
בית המשפט מסתמך בפסיקתו על חוקים ירדנים על קרקע שכבר נפקדת למעלה מדור. כשהעותרים הם אחד שמייצג את כל השאר. מה גם שהמדינה כמשיבה ענתה שאכן מדובר בקרקע של פלסטינאים. מתסבוכת אחת לשנייה חוק ההסדרה למעשה מנסה לספח את אותם ישובים בקרקע ולהגדירם, למרות שמדובר בהתנגשות מול החוק והדין הבינלאומי, בשטח במחלוקת כשבנוסף הוא מבטל לראשונה פסיקה תכליתית של בית המשפט העליון.
על מנת למנוע משבר קוואליציוני נפגשו במוצ״ש רוה״מ נתניהו ויו״ר הבית היהודי נפתלי בנט. ראש הממשלה מנסה לשמור על שלטון החוק ולמצוא מוצע משפטי מתאים לכל הצדדים. בעוד בנט מבקש יחד עם קמפיין שלם שעליו כבר נכתב באתר ליכודניק ללכת עד הסוף על חוק ההסדרה לא משנה מה המחיר יהיה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
