"רק לא ביבי"

היהפוך ליברמן את עורו, כחלון לא מתלהם, הקומבינה של לפיד, האם דוד החל ללכת, חרד"לים עליך ליכוד

כמה צפויים בשמאל. כמה נדושים יריבינו בשמאל. הם לוקחים את מערכת הבחירות רק לכיוון אחד – רק לא ביבי. ב – 1981 זה היה רק לא בגין. קשה לשכוח כיצד ניסו ליצור לבגין תדמית של דמון. זה לא עזר להם. אך לא פחות מכך : גם ב – '96 התבצע ניסיון ליצור תדמית דמונית לנתניהו. הניסיון התברר כניסיון נואל הואיל והכישלונות של רבין ז"ל ופרס לא הותירו לעם ברירה אלא להצביע לנתניהו.

נתניהו החל לחטוף מכל כיוון, להוציא עיתון אחד. העיתונים אותם עיתונים, הכתבים אותם כתבים והתזמורת אותה התזמורת.

אז בואו נוראה מי מרכיב את קואליציית "רק לא ביבי" :

פוליטיקאי שטען שהוא חדש היה מוכן לשבת עם החרדים בממשלה רק כדי להגיע לרחוב בלפור. הוא חובר לציפי לבני שטענו זה מכבר שהיא מיסיס קליין. היא ישבה באותה ממשלה עם שרון והיא ישבה בממשלה עם אולמרט והירשזון והיא נתמכה על ידי חיים רמון.

ואתם זוכרים את איציק חדד ? חדד יספר לכם על הניקיון של לבני. טוב לא תשמעו ממנו. בימים בהם היה גזבר קדימה הוא נחשף להתנהלות בעייתית וקשה של קדימה של לבני.

ואם באולמרט עסקינן הרי שחשוב להזכיר שרק לפני שנתיים הוא היה התקווה הלבנה של כל שונאי נתניהו.

---

הטרנספורמציה של איווט

 

השמאל הישראלי מסוגל לעשות טרנספורמציה אידיאולוגית כל אימת שמדובר על האינטרס הצר שלו. הוא יכול להיות בעד חופש הביטוי אך להתנגד לישראל היום. הוא יכול להיות בעד חופש התנועה אך להתנגד לעלייה להר הבית והוא יכול להיות בעד הדמוקרטיה אך לעשות דה הומניזציה דמוקרטית לנתניהו. מה שכן, אין כמו מקרה איווט על מנת להוכיח את הצביעות של השמאל. כאשר איווט הוא בן ברית של נתניהו הרי שהוא פשיסט. כך גם השופרים של השמאל מתארים אותו. כאשר הוא נגד נתניהו ויש סיכוי שהוא יסייע לתבוסתו הרי שאיווט הוא שוחר שלום. וכך ליברמן כמו זיקית הופך מדב רוסי מאיים לסשה חביב.

---

כחלון

 

ויש את כחלון שכולם מדברים בשמו אך הוא עוד לא באמת פתח את פיו. כחלון כמעשה אומן שומר על איפוק וממתין לאסוף מנדטים. בציבור רואים את כחלון כמי שהיה שר הרפורמות. ללא ספק אם כחלון ינהג באיפוק כלפי המערכת הפוליטית רק ירוויח מזה .

---

מעט על הקמפיינים

 

ללא ספק זאת המערכה הכי מוחצנת של השנים האחרונות. התוצאה שלה לבסוף תהיה מאבק עיקרי בין נתניהו לבין בוז'י.

לא. לפיד לא יוביל את המערכת. הוא האכזבה הגדולה של מערכת הבחירות האחרונה. מי שהגיע כמו מטאור עם 19 מנדטים פשוט בזבז אותם. הוא החל עם כאילו פוליטיקה חדשה וקיבלנו ממנו את הפוליטיקה הכי ישנה ומקוממת שיש. מקורבים אליו קיבלו תמורה בעד האגרה וכך גם נולד המע"מ אפס – הדרך לקמבן עוד הכנסה לקבלנים הגדולים.

---

סער כרוח

 

בימים האחרונים צץ לו גדעון סער כמתמודד אפשרי בליכוד. סער בבית ומשהו מדגדג לו לקום ולחזור אך גם הוא מבין כי אין שינוי מהותי מאז שעזב פרט לזה שהוכרזה מערכת בחירות.

מבחינה פנימית בתוך הליכוד מצבו רע יותר. מעת שהודיע על פרישה הוא הכעיס לא מעט אנשים. די אם נזכיר את אקוניס המנסה לשקם את יחסיו עם נתניהו לאחר התמיכה בסער. כמו גם זה פעילים מרכזיים שהיו מקורבים אליו ואחרי שנטש אותם הם לא כל כך מהר יחזרו.

בכירים בליכוד אומרים כי סער מנסה להלחיץ את נתניהו ויודיע על התמודדות וכך תבוא הצעה לשריין אותו במקום השני בתמורה לאי התמודדות.

---

שליטת הכיפות הסרוגות מסכנת את הליכוד .

 

יש ללא ספק לליכוד רשימה טובה אך דבר אחד ברור : השליטה העמוקה של הכיפות הסרוגות שמנסים להחליף את ליבת הליכוד היא המסכנת את מהות הליכוד כמפלגה עממית .

אין בעיה לליכוד להכיל את פייגלין. מה גם שבתהליך שעבר הוא אינו מפלצת כמו התדמית שנוצרה לו אך ההתנהלות העסקנית של גורמים כמו השטרנים היא המסוכנת. כך, הם נמצאים בכל מוסדות התנועה והם אלה שמכתיבית את דרכה ואת שינויי החוקה. מוטת השליטה שלהם היא כך שעם האוכל בא התיאבון ואפילו בצעירים הם מנסים להשתלט על ההנהגה ומעוררים אנטגוניזם. כך הם מריצים את דוד שיאן, בחור טוב ונחמד, כמריונטה שלהם. כך הם יוצרים משוואה : בחרת שיאן קיבלת שטרן.

כמה חבל.