ריבלין בנאום בבית הכנסת "החורבה": לבנות בכל ירושלים

יו"ר הכנסת היה הנואם המרכזי בטקס המדובר של חנוכת המבנה בשלישית: "החורבה עומדת בתשתית הציונות המדינית, והיא שנותנת לה תוקף והשראה "

"סיפורה של חורבה זו, הוא זעיר אנפין של כל הוויתנו היהודית, זעיר אנפין של כל קורות האומה הישראלית ששבה לארצה", אמר יושב-ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, הנואם המרכזי בטקס חנוכתו מחדש של בית הכנסת "החורבה" ברובע היהודי בירושלים.

ריבלין הוסיף: "אין ציון בלי ירושלים. ואם בעת הזו לא נאמין באמת ובתמים, שאין צודק יותר מאחיזתנו בירושלים, שאין מוסרי יותר מזכותנו לבנות בירושלים כולה, במזרחה ובמערבה, בכל עת ובכל זמן - אנו עלולים להביא כליה ,חלילה, על אחיזתנו בארץ כולה."

ריבלין עומד על משמעותו העמוקה של בית הכנסת ושל בנייתו בשלישית: "לאחר שהחריב בשנית את המקום הזה בשנת 48', הודיע המפקד הירדני ש"בפעם הראשונה מזה אלף שנים, לא נותר ברובע היהודי אף לא יהודי אחד ולא נותר בניין אחד שלא חרב, ועל כן, שיבת היהודים בלתי אפשרית היא לעולם".

והנה אנחנו שבים ובונים אותה, בשלישית, ואם נידרש חלילה, נשוב ונבנה אותה ברביעית ובחמישית - בין אם תהיה בתוך קו מדיני כזה או אחר; - בין אם תהיה תחת גזרה כזו או אחרת, בין אם יקום לעומתנו נציב עליון תורן שיאסור עלינו לבנותה. ננהג, כפי שנהגו אבותינו, שמסרו נפשם על הקמת החורבה ובניין ירושלים, גם בימים, שבהם הייתה גזרת הקפאה, לא לתשעה חודשים, כי אם למאה שנה."

יו"ר הכנסת עמד על הקשר האישי שלו למקום: סב אמו, הרב יושע ריבלין, שהיה מבוני שכונות ירושלים שמחוץ לחומות, היה גם בין החונכים את בנין החורבה בשנית, ב - 1864. "החורבה היא זעיר אנפין של כל הווייתנו היהודית. בימים אלו של אמונה רפה בצדקת הדרך, תהי לנו החורבה הזו חומת אמת וצדק, מול אלו המבקשים, מבית ומחוץ, לקעקע את אחיזתנו כאן, בירושלים השלמה", חתם ריבלין.