פנחס עידן וחיים כץ: התאומים שמאיימים להרוס את הליכוד מבפנים
נתניהו הורה להדיח את פנחס עידן מחברותו בליכוד בעקבות השביתה בנתב"ג. אבל הסיפור גדול הרבה יותר מאיש אחד: הגיע הזמן שהליכוד ישאל את עצמו מי מנהל את מי — המתפקדים את התנועה, או מוקדי הכוח המאורגנים את הליכוד.
הודעת הליכוד בעקבות השביתה בנמל התעופה בן גוריון הייתה חריגה בחריפותה:
«"בעקבות השביתה הפרועה והלא חוקית בשדה התעופה שפגעה באזרחי המדינה ועשתה נזק למשק, ראש הממשלה נתניהו הנחה להדיח את פנחס עידן - יו״ר ועד עובדי רשות שדות התעופה מחברותו בליכוד."»
אבל פנחס עידן הוא לא רק יו"ר ועד עובדים.
הוא מסמל תופעה שהליכוד חייב להתמודד איתה.
פנחס עידן הוא במידה רבה התאום הפוליטי של חיים כץ.
שניהם צמחו מתוך מוקדי כוח של עובדים מאורגנים. שניהם הבינו היטב את העוצמה שמעניקה התפקדות מאורגנת. ושניהם הפכו במשך השנים את הכוח הזה למטבע משמעותי בתוך הפוליטיקה הפנימית של הליכוד.
וכאן נמצאת הבעיה.
הליכוד אמור להיות תנועה פוליטית של מאות אלפי מתפקדים שבוחרים את נציגיהם על בסיס דרך, אידיאולוגיה ועשייה.
הוא לא אמור להפוך לבורסה של קבוצות כוח.
היום פנחס עידן. אתמול חיים כץ
מי שמזדעזע היום מהתנהלותו של פנחס עידן צריך לזכור מה עבר על הליכוד רק לאחרונה.
לא שכחנו את המאבקים סביב חיים כץ.
לא שכחנו את הניסיונות לשנות את כללי המשחק בפריימריז.
לא שכחנו את הכוח שהופעל סביב המחוזות, הרשימה וההתמודדות הפנימית.
ובעיקר, לא שכחנו כיצד בסופו של דבר חיים כץ קיבל שריון מראש הממשלה.
מבחינתנו, ההתנהלות הזאת המחישה בדיוק את הסכנה: כאשר מוקד כוח מאורגן הופך חזק מספיק, הנהגת התנועה עלולה למצוא את עצמה לא רק מנהלת אותו — אלא מתמקחת איתו.
וזה בדיוק המקום שבו הליכוד צריך לעצור.
עובדים מאורגנים – כן. השתלטות מאורגנת – לא
אין שום פסול בכך שעובדים יהיו חברי ליכוד.
להפך.
הליכוד צריך להיות בית לעובדי רשות שדות התעופה, לעובדי התעשייה האווירית, לעצמאים, לשכירים, לתושבי הפריפריה ולכל מי שמאמין בדרכה של התנועה.
הבעיה מתחילה כאשר ההתפקדות אינה נתפסת עוד כהבעת עמדה פוליטית, אלא ככלי לבניית מנוף כוח.
כאשר אלפי מתפקדים הופכים ל"בלוק", מי שמחזיק בבלוק מקבל כוח עצום.
חברי כנסת רוצים את תמיכתו.
שרים חוששים ממנו.
מועמדים מחזרים אחריו.
והמתפקד החופשי, שבא להצביע לפי השקפת עולמו, מגלה שהוא מתמודד מול מכונה מאורגנת.
נתניהו סימן קו – עכשיו צריך להיות עקבי
ההחלטה לפעול נגד פנחס עידן משדרת מסר חשוב:
חברות בליכוד אינה חסינות מפני התנהלות שפוגעת במדינה ובציבור.
אבל אם זה העיקרון, הוא צריך להיות רחב יותר.
אי אפשר להיאבק בכוחנות של מוקד מאורגן אחד ולהתכופף בפני מוקד מאורגן אחר כשהוא נוח פוליטית.
אי אפשר לומר לפנחס עידן "עד כאן", ובמקביל להשלים עם מצב שבו בעלי קבוצות כוח מסוגלים לכופף פעם אחר פעם את כללי המשחק בתוך הליכוד.
הכללים צריכים להיות זהים לכולם.
הליכוד צריך לחזור למתפקדים
הפריימריז האחרונים הראו שוב שיש בליכוד ציבור גדול של קולות חופשיים.
אנשים שלא מחכים לפתק ממישהו.
לא מקבלים הוראה מראש ועד.
לא שואלים את ראש הקבוצה את מי לסמן.
הם מסתכלים על המועמדים ומחליטים.
אלה האנשים שצריכים להיות מרכז הכובד של הליכוד.
כי ביום שבו קבוצות מאורגנות הופכות חזקות יותר מהמתפקדים החופשיים, הפריימריז נשארים דמוקרטיים על הנייר — אבל מאבדים חלק גדול מהרוח הדמוקרטית שלהם.
פנחס עידן וחיים כץ הם תמרור אזהרה
השמות שונים.
מוקדי הכוח שונים.
אבל השיטה דומה: ארגון כוח מחוץ לקלפי כדי לצבור כוח עצום בתוך הקלפי.
לכן הסיפור של פנחס עידן לא צריך להסתיים בהליך הדחה אישי.
הוא צריך לפתוח דיון הרבה יותר עמוק בתוך הליכוד.
איך מחזירים את הכוח למתפקד?
איך מונעים ממוקדי כוח להפוך את ההתפקדות למטבע פוליטי?
ואיך מבטיחים שמי שמכריע את עתיד הליכוד הוא מתפקד הליכוד — ולא מי שמחזיק את רשימת הטלפונים הגדולה ביותר?
נתניהו סימן את פנחס עידן. עכשיו הגיע הזמן שהליכוד יסמן את התופעה כולה.
כי את הליכוד קשה מאוד לנצח מבחוץ.
הסכנה האמיתית היא שיום אחד יהרסו אותו מבפנים.
