עושה שלום בטוח

עם זריחת השמש בישראל הפציעה ידיעה משמחת לא רק לעם ישראל, אלא לכל המזרח התיכון ותומכי השלום האזורי, ביקור חשאי של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לממלכה הערבית הסעודית, ופגישה בינו לבין יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שהותירה מיליוני אזרחים מופתעים ושמחים אך גם הותירה את ציר הרשע הלום ומודאג .

לביקור הזה ופגישת הצדדים יש חשיבות עליונה לשלום באזור, אך גם יש בה מסר ברור וממוקד למשטר הטרור האיראני שהקואליציה לשלום ויציבות מתחזקת, ומתכוננת לכל תרחיש שיהדוף את ההתפשטות האיראנית באזור, ותחילתה של כריתת זרועות התמנון שמתפשטים לסוריה, לבנון, עיראק ותימן .

אין ספק שתיזמון הפגישה בתפר בין סיום כהונת טרמפ לבין תחילת כהונת באיידן היא בעצם מסר ברור לבאידן שפני המזרח התיכון לשלום ויציבות, וכל עיסוק בהסכם עם איראן שיטיב עם המשטר האיראני אינו מקובל על רוב מדינות המזרח התיכון, ומהווה מכשול לשלום הכולל המסתמן ונבנה לבנה על לבנה כדי להביא ליציבות הנחשקת, ובעצם מראים לבאידן את הדרך הרצויה לניהול מדיניות ארה"ב כלפי המזרח התיכון, וכל מהלך שיפגע בתהליך המתגבש בין ישראל ומדינות ציר השלום במדינות המפרץ, עלולה להביא למלחמה קשה מול ציר הרשע, וארה"ב תהיה הגורם למלחמה כזו.

ראש הממשלה נתניהו צופה את המהלכים שכבר מארגן אובאמה לבאידן, ומציב בפניו חומת ברזל שתהדוף כל חריגה שתפגע במדינת ישראל ובמדינות התומכות במפרץ, ומאותת לממשלו שיש בישראל הנהגה שלא תתיישר עם מהלכים הדומים למה שהנהיג ממשל אובמה, ומגייסת לצידה את כל הכוחות התומכים במזרח התיכון וגם בארה"ב, וההערכה היא שמדיניות דומה לזו שהוביל אובמה בעניין האיראני, תנחל כישלון והנזק שלה יהיה גדול מהתועלת שינסו לשווק .

ובאשר לעם בישראל, הרי שפירות השלום רק מתחילות לבצבץ והעסקאות שנרקמות בזכות השלום כבר מסמנות קו הולך ועולה של שיתוף פעולה כלכלי שלדעתי יעבור את כל הציפיות של רוב המומחים, ואפילו מבקרי נתניהו ומתנגדיו נוהרים לדובאי לקטוף את הפירות שהבשילו בזכות מנהיגותו של נתניהו, אם זו של השגת שלום תמורת שלום או זו של עמידה איתנה לשמירה על גבולות ישראל והשמדת כל איום מתקרב, או זו של החוסן הכלכלי וחיזוק שיתופי הפעולה הכלכליים עם מדינות העולם.

ואם עסקינן במדיניות נתניהו שהרי האופוזיציה בישראל מתמחה בגימוד הישגים מדיניים כמו לאומיים, ומיד אחרי הידיעה על הטיסה החשאית והפגישה עם יורש העצר בן סלמאן, במקום לנהוג כפי שנוהגות רשתות התקשורת בעולם ודנים בהשלכות של הביקור, הכותרות מתעסקות בלמה הסתיר נתניהו את הנסיעה החשאית מגנץ, כאילו באמת זה מה שמעניין את עם ישראל והעולם כולו? חשיבות הנסיעה של ראש הממשלה לערב הסעודית ופגישתו עם יורש העצר בן סלמאן היא שולית ולא מעניינת, ורק הידיעה או אי הידיעה של גנץ על המהלך הם הסיפור האמתי שצריכים לעסוק בו? אותה השאלה שהעסיקה את התקשורת בכל הדיונים, כאשר הפציעה הידיעה גם על השיחה והסכם הנורמליזציה עם האמירות ובחריין.