ניחוחות אוסלו

ברדוגו והסגנון, קריסת קו בר לב, שנתניהו פוגש את הליכוד,
ניחוחות אוסלו.

חזרנו ל"ימים היפים" של ועידות שלום שבהם מוצגים לציבור שרים וגנרלים ישראלים בחליפות, מסונוורים מטרקליני הפאר, ושוכחים כי תפקידם הוא קודם כל לדאוג לביטחון המדינה. שוב חוזרות סיסמאות כמו איפוק זהכוח ונאבק בטרור כאילו אין שלום (אבל אין שלום).
ובכלל שוב חזרנו לימי קורבנות "השלום" כספין. התמונה שהכי ממחישה את המצב היא הפיגוע בחדרה : הספינר בנט מוציא הודעה שהוא בדרך לחדרה, מגיע, שומע את זעם האזרחים וממשיך ישר לתחנת המשטרה הקרובה,

צילום אחד מראה את המצב העגום של הנהגת ישראל : מפקד צבאי בצחוק ודאחקות. מנגד אנו זוכרים את שרון, אולמרט, שמיר ונתניהו מגיעים לזירות פיגוע וחוטפים צעקות וביקורות וגם קללות אבל לא בורחים. בנט פשוט פחדן.

התמונה הזאת מזכירה לנו את הצחוקים של הנהגת המדינה והגנרלים בעידן אוסלו .
הכל ברור כי כאשר הלפיד החלול מנווט ועדר הבהמות הולך אחריו אז יש פיגועים והלפידים חוגגים. אז אנחנו נזכרים שאיילת שקד אמרה "מכיל את המתים". אז מה זה משנה אם אתה מת מפיגוע או קורונה.

והשבוע נראה כי אצל הנהגת המתנחלים שהתחנפו לבנט,סער וליברמן מתחילים להתעורר אך אם לא תפעל לאלתר להוציא את התפוחים הרקובים מתוכה - לחיאני ,דגן, דניאלה וייס וחגי סגל - אנחנו הליכודניקים נזכור ולא נשכח
ננהג איתכם כפי שנהגתם איתנו, תחליפו הנהגה קודם כל .
אחר כך נדבר .

קו בר לב קורס
עומר בר לב קצין ולוחם אך מנהיג פוליטי מהרמה הכי ירודה. אז ברור כי אין קשר בין להיות חייל קצין שמקבל ונותן פקודות למנהיג פוליטי.

ראינו זאת כבר מהרבה גנרלים לקצינים שהגיעו לפוליטיקה, ולכן כאשר באים ומגינים עליו שהוא היה לוחם טוב , אז מה אנחנו צריכים לסבול אותו כפוליטיקאי? רק להזכיר, אביו של בר לב היה רמטכ"ל שהיה אחראי על הביזיון הגדול של מלחמת יום כיפור. קו בר לב שהושקעו בו בערכים של היום מיליארדים והקו קרס מול צבא מצרים.
גם המשטרה קורסת לפי הקו של בר לב.
שתלו לו סגן שהיה צריך לטפל בפשיעה והטרור של ערביי ישראל. ומה עשה הסגן ? התערב במינויים של אגף החקירות.
אצל האב בר לב היה קו, אצל עומר הופך להיות הקו המקווקו.
הנעת בוחרים
עברנו עוד שבוע מבלי לטפל ולהתכונן ליום בחירות. הליכוד יכול רק להרוויח אם הוא יתחיל עכשיו להפעיל מערכות תקשוב ואיתור תומכים. אנחנו עומדים מול שתי מערכות בחירות -  מקומיות וארציות. מתי המקומיות אנחנו יודעים, אבל הארציות אנחנו לא יודעים.
ולכן המערכת חשובה מאוד : אם המקומיות יהיו לפני הארציות אז הם יפרו את המערכת ואם הפוך אז לפחות נהייה מוכנים לארצי.
ברדוגו מסביר את הנושא הכי טוב, כאשר מזכיר לנו היסטוריה של שילוב בין מותג פוליטי למותג מפלגתי. תקופת בגין הרצת המותגים בגין פלוס הליכוד הביא את הליכוד לשיא. תקופת שמיר מותג המנהיג אפור מותג הליכוד מוביל שמיר לא נמצא הליכוד יורד מכוחו.
תקופת שרון הפעלת שני המותגים שרון פלוס הליכוד מגיעים לשיא.
תקופת נתניהו היא תקופת המותג משותף ובחירות רביעיות המותג נתניהו רומס את הליכוד ובסופו של יום הליכוד מפסיד את מיצוי ההישג.

הנהגת הליכוד אל תרדמו בשמירה .

ברדוגו והסגנון.
מאז ותמיד כאשר ישראל הראשונה לא יכולה הייתה להתמודד עם גורם מישראל השניה ולכן הם פונים לסיגנון.
כך גם בפרשת הדחת ברדוגו מגלי צה"ל. לא יכולים להתמודד מול הדרך של ברדוגו אז הם פונים לסגנון.
אותם מבקרים לא מדברים על הסגנון של השווישים שלהם,  אמנון אברמוביץ ורינו צרור, אבל על הסגנון של ברדוגו יש להם ביקורת. לפעמים זה מחלחל לתוך הנגמ"ש כאשר שרון גל נדבק משום מה גם.

למה אני נזכר? הסגנון של אמסלם מעודן ליד הסגנון שהציג לנו יו"ר הכנסת מיקי לוי , אבל ישראל הראשונה לא דיברה על הסגנון שלו מעולם.
לכן נמשיך לומר לברדוגו : תמשיך שלא יגמר לעולם.