מתוך הסיטואציה

רשמים בעקבות משפט אזריה   כולם שם. חלק מאותה סיטואציה. שמות רבים של חברים שהייתי רוצה שיחזרו עכשיו אל החיים אך אם אתחיל למנות את שמותיהם אחטא הואיל ואשכח לפחות אחד מהם! כולם צעירים וגיבורים בדרכם שלהם. בסיפור שסופר ושיכול היה עוד שיסופר, נערים בני שמונה עשרה שהתגייסו לשרת בצבא או חזרו מחופשה  הגדולה ומיד נקראו על הדגל .   כל אחד מהם הכרתי במהלך השרות ולפני כן,  כל אחד מהם היו שם יחד איתי בכמה סיטואציות בהם עוד רגע לפני יכולתי להיות שם מתפוצץ או נורה כמותם.  היו מצבים וסיטואציות בהם מה שעצר מאותו מחבל  או מחוליית מחבלים זה אותו חייל שהיה שם בעמדה לפני שמגיע לבסיס לישוב בו חיים נשים,  ילדים, זקנים,   אמהות,  אבות. כולם ביחד באותה סיטואציה. הרי כשהתגייסתי הייתי בסך הכל ילד כמה חודשים אחרי גיל שמונה עשרה שהתגייס בעיקוב של כמה חודשים מאחר שרציתי לשפר את ציוני הבגרות .   בתחילה לא אומרים לך לאיפה אתה הולך לשרת זורקים אותך לטירונות ולתוך הכשרה להתרוצץ סביב הזנב של עצמך להתרגל לפקודות ולהוראות הירי ולתואר הנשק.  בוחנים אותך ואם צריך בוחנים אותך שוב ושוב עד שיצא ממך חייל ותשכח לרגע שעד לפני כמה שנים קודם שיחקת בחיילים כצעצוע ולא באמת ועכשיו זה על אמת.  אתה החייל הזה במדים הירוקים שאומר כן המפקד!   כבר בחודשים הראשונים שלי בתוך שירותי הצבאי כשרק התחלתי להבין שאני נמצא בגזרה  שרודפת אירועים ושכל פעם מחדש ידרש ממני לבחון האם אני חייל או אותו ילד שמשחק בצעצוע של חייל?!   בסבב קו בגזרה הצפונית שעטפה את צפון רצועת עזה והגנה על הישובים ניסנית,  עלי סיני ודוגית כולן ישובים שהוקמו לאחר פינוי ימית והתושבים היו אלה שהמדינה העבירה לשם.  במהלך סיור חלוקת אוכל והחלפת משמרת אני משק מודיעין ממלא פקודות מצטרף על סמ״פ של אחד הפלוגות על מנת לעבור בעמדות לפעמים להישאר שם כמה רגעים יותר.   מהיר מאוד באותו יום נוראי ומקולל של חודש ספטמבר 2002.  עוד סיטואציה ועוד שם שנכנס לפנקס השמות של משק מודיעין גזרתי.   כמה שבועות התבקשתי לקום מוקדם להגיע למחסום לעשות שם משימה להביא ניתונים למפקדי  עוד סיטואציה ושמות שנכנסו והפעם גם אזרחים נכנסו לפנקס הסיטואציה של משק מודיעין גזרתי.   ומה על אותם סיטואציות של כוחות שבאו והלכו אנשי מילואים שרגע בחטף חייכו עלייך חוויתה איתם רגע של כוס קפה וזה מבלי לתאר את המפגש עם קציני ההנדסה שפעלו לחשוף מנהרות לא פעם בעקבות שבריר מידע שנאסף על ידך ועל ידי  המחלקה שלך באוגדה.  היו שם הרבה חיוכים,  לחיצות ידיים ופרידות ממי שלא יחזרו פעם מטען ,  פעם מנהרה או התעקלות כזאת או אחרת ומה על הסיטואציה של שבריר השנייה שהמוות מדלג עלייך.   הצבא והשרות מלאים בסיטואציות ומצבים מורכבים ויש לי כל כך הרבה מה לומר ושוב ושוב אני מתמלא פי מים כל פעם מחדש כשאני רואה את כל הציניקנים מתוכנו שמבקשים להשיג לעצמם רווח כלשהו מסיטואציה שגלשה מכל פרופורציה.  שמישהו רק יחזיר את הפקק למקומו בבקשה.