מלכודת אפריל: למה הקדמת הפריימריז היא גול עצמי לליכוד?

הפרשנים מדברים על "חודשיים להתארגנות", אבל השטח מבין את האמת: קיום בחירות מקדימות לפני מושב הקיץ ייצור סיעה של "ברווזים צולעים" ויערער את יציבות הממשלה. למה ועידת הליכוד חייבת לחשב מסלול מחדש.

הדיבורים שנשמעים בימים האחרונים על קיום פריימריז כבר בחודש אפריל הקרוב אולי ממלאים את השטח באדרנלין, אבל מי שבוחן את לוח השנה הפרלמנטרי ואת טובת התנועה, מבין מהר מאוד שמדובר בתרחיש שעלול לעלות לנו ביוקר. ככל שמתקרבים למועד, גוברים הקולות בוועידת הליכוד שקוראים לחשב מסלול מחדש ולהתאים את "סרגל המאמצים" למציאות הפרלמנטרית.

מלכודת "הברווזים הצולעים"

בואו נסתכל על המספרים בעיניים: מושב הקיץ של הכנסת צפוי להיפתח ב-26 באפריל. אם הפריימריז יתקיימו באותו חודש, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב אבסורדי: סיעת הליכוד תגיע למושב קיץ גורלי כשבתוכה למעלה מ-20 חברי כנסת שכבר יודעים שהם לא יכהנו בכנסת הבאה.

איך אפשר לנהל קואליציה ומשמעת סיעתית כשקבוצה גדולה כל כך של נבחרי ציבור מרגישה שאין לה יותר מה להפסיד? מצב כזה הוא מתכון בטוח ל"מרד" בכל הצבעה, לסחטנות פוליטית ולחוסר יציבות שישרת רק את האופוזיציה. הליכוד לא יכול להרשות לעצמו מושב קיץ שבו חברי הכנסת עסוקים בסיכום הקריירה או בחישוב מסלול מחדש, במקום במלחמה על ערכי התנועה והמשך המשילוח.

הריבון יכריע: הכדור עובר לוועידה

חוקת הליכוד אמנם מציינת כי יש לקיים פריימריז שישה חודשים לפני הבחירות, אך כפי שלמדנו בעבר – ועידת הליכוד היא הריבון. הסמכות להחליט על דחיית הפריימריז לסוף חודש יולי, עם סיום מושב הקיץ, היא לא רק טכנית – היא אסטרטגית ממדרגה ראשונה.

דחייה לסוף יולי (במידה והבחירות במועדן) מייצרת שני יתרונות קריטיים:

 * יציבות שלטונית: חברי הכנסת נשארים ממוקדים בעבודה הפרלמנטרית ובנאמנות לסיעה עד הרגע האחרון של המושב.

 * מומנטום לניצחון: קיום הפריימריז בקיץ יכניס את התנועה למערכת הבחירות הארצית כשהיא בשיא המרץ, עם רשימה רעננה שנבחרה רגע לפני הישורת האחרונה.

גמישות מול אי-ודאות

ומה אם הבחירות יוקדמו? כאן נכנסת האחריות של ועידת הליכוד. עליה לקבוע כבר עתה כי במקרה של הקדמת בחירות, מוסדות המפלגה יקבעו את מועד הפריימריז בהתאם ל"סרגל המועדים" שיגזור חוק הבחירות.

השורה התחתונה: הליכוד היא תנועה חפצת חיים האחראית על גורל המדינה. היגיון בריא מחייב שהפריימריז ישרתו את הניצחון בבחירות ויחזקו את כוחה של התנועה, ולא יהפכו למשקולת שתפרק את הקואליציה מבפנים בגלל תזמון שגוי.