מדוע אירופה מתפרקת ?

סון טסו (סין, המאה הרביעית לפני הספירה בערך ) כתב בספרו "אמנות המלחמה" (בראשית הספר) כך: "המלחמה היא בעלת חשיבות עליונה למדינה. זהו עניין של חיים ומוות, הנתיב להישרדות או לאבדון. לפיכך יש ללמוד היטב את אמנות המלחמה".
מדובר בריאליזם טהור, הרוצה להבטיח את קיומה של המדינה שלו חייב ללמוד את המקצוע הזה היטב, את המלחמה, אחרת המדינה נתונה לחסדי הגורל.
מאז תום מלחמה"ע השנייה אירופה הזניחה את המקצוע הזה ואין לה יכולות להפעיל כוח צבאי בעיתות של הכרח קיומי.
מה הייתה אירופה יכולה לעשות כיום? להכריע הטרור האיסלמי, לכפות סדר בסוריה ולמנוע יצירת כאוס שיבוא אל פתחה, אבל אירופה כבר לא מסוגלת, לא רק את היכולת הממשית היא איבדה, אלא היא יצרה אידיאולוגיה אנטי מלחמתית סביב חוסר היכולת הזה.
במשך עשרות שנים היא תלויה בכוחה של ארה"ב (למעשה, גם שתי מלחמות העולם הוכרעו בזכות ארה"ב), אך בארה"ב מנשבת רוח אירופאית בדמותו של אובמה, מה שהופך את אירופה לחסרת אונים - מאחר והפליטים המוסלמים לא מעוניינים לברוח למדינות מוסלמיות, הרי שאירופה מופקרת.
שמעתם מה אמר היום נשיא איראן? "על כל מדינות אירופה לקבל מהגרים", פשוט ענק, כמובן שאיראן איננה אופציה, אבל מה רע בלאסלם את אירופה תוך שימוש במוסר האירופי?
ההבדל בין ימין ושמאל בכלכלה, במדיניות ובביטחון הוא ברור: ריאליזם!
המבחן איננו בכוונה הטובה, אלא בפעולות (סיבות) ותוצאותיהן המסתברות.
מה אכפת לנו שליוזמי אוסלו היו כוונות טובות על מזרח תיכון חדש, כל ימני ידע שהתוצאה הצפויה לא קשורה לכוונה, אלא לכך שארגון טרור חומש ע"י ישראל והוכנס לתוך שטחה.
בקיצור, ההיסטוריה מעולם לא גילתה רגישות לחסרי האונים או לבעלי הכוונות הטובות.
* ליהודים, במיוחד, מומלץ לזכור את הלקח הזה.