לא חיים כץ – נתניהו ינהל את הוועידה
המאבק על הפריימריז עולה שלב: נתניהו מבקש להוביל פריימריז עם שריונים, בעוד שבשטח מתנהל מאבק על כללי המשחק ועל זכותם של המתפקדים להכריע.
זה כבר לא ויכוח על שיטת הבחירות – אלא על השאלה מי יקבע את רשימת הליכוד: המתפקדים או הכוחות המאורגנים.
בשבועות האחרונים ניסו רבים לצייר תמונה שלפיה כל המתרחש בליכוד הוא "אשמת נתניהו". אלא שבסוגיית הפריימריז התמונה מורכבת הרבה יותר. לנתניהו יש סדר יום ברור: פריימריז רחבים למתפקדים, לצד מספר שריונים שיאפשרו לרענן את הרשימה ולהתאים אותה לאתגרי הבחירות.
מול התפיסה הזו ניצבת אסכולה אחרת. מבחינתה, המאבק הפנימי חשוב לא פחות, ולעיתים אף יותר, מהשאלה כיצד מנצחים את הבחירות. מנגד, תפיסתו של נתניהו היא שכדי לנצח ולהקים ממשלת ימין יציבה, צריך לשלב בין חוכמת ההמונים של המתפקדים לבין אפשרות לבצע מתיחת פנים לרשימה באמצעות שריונים ממוקדים.
גם סביב ועידת הליכוד נוצרו לא מעט פרשנויות. יש הטוענים שחיים כץ, כיו"ר מרכז הליכוד, יוביל את הוועידה. מנגד, עמדת נתניהו היא שכל עוד לא נבחר נשיא לוועידה, יו"ר התנועה הוא שעומד בראשה. כך או כך, תפקידו של חיים כץ הוא לעמוד בראש ועדת החוקה. אם הוועדה לא תביא הצעה מוסכמת עם ראש הממשלה, נתניהו צפוי להציג בפני חברי הוועידה את ההצעה שבה הוא תומך, וההכרעה תהיה בידי חברי הוועידה.
בתוך כל הרעש, יש אמירה אחת שמסבירה היטב את תפיסת העולם של נתניהו. במהלך הדיונים על האפשרות של ועדה מסדרת אמר נתניהו לאחד התומכים ברעיון: "מה אתה רוצה, שאני אחליט מי יהיה במקום 18 או 19? לא עדיף שהמתפקדים יחליטו?"
המשפט הזה מסביר יותר מאלף פרשנויות. נתניהו אינו מבקש לבנות לבדו את רשימת הליכוד. הוא מעדיף שהמתפקדים יקבעו את עיקר הרשימה, בעוד שהשריונים ישמשו כלי נקודתי לחיזוק הרשימה ולהבאת כוחות חדשים.
במקביל, השבוע האחרון הביא עמו גם סערה חדשה. אחת ההצעות שעוררה התנגדות חריפה היא האפשרות שחברות כנסת מכהנות יתמודדו במחוזות. במקביל כבר נשמעים קולות של חברי כנסת המבקשים להרחיב את האפשרות גם לחברי כנסת מכהנים נוספים באמצעות עתירה.
כאן בדיוק התעורר הזעם בשטח. מועמדי המחוזות טוענים שכללי המשחק אינם יכולים להשתנות לאחר שהמרוץ כבר החל. לדבריהם, לנשים קיימות כבר משבצות ייעודיות ברשימה הארצית, ואם רוצים להגדיל את ייצוגן – ניתן לעשות זאת במסגרת הארצית, ולא באמצעות שינוי כללי ההתמודדות במחוזות.
בעקבות ההתפתחויות הללו יצאו מועמדי המחוזות למהלך של החתמת חברי הוועידה בדרישה לקיים הצבעה חשאית על תקנון הפריימריז. מבחינתם, זה אינו מאבק נגד נתניהו. להפך. הם מציגים את עצמם כתומכים במדיניותו של ראש הממשלה ובזכותם של המתפקדים להכריע. המאבק שלהם הוא על כך שלא ישנו את כללי המשחק באמצע המרוץ, ולא יכניסו למחוזות חברי כנסת מכהנים שלא התמודדו במסלול הזה מלכתחילה.
בסופו של דבר, הקרב הזה אינו רק על סעיף כזה או אחר בתקנון. הוא על השאלה איזו דרך תוביל את הליכוד לבחירות: רשימה שתיבנה בעיקר על ידי המתפקדים, עם התאמות נקודתיות של יו"ר התנועה, או רשימה שתעוצב בעיקר באמצעות הסכמות של מוקדי הכוח הפנימיים.
זו השאלה שתעמוד במרכז הוועידה – והיא עשויה להשפיע לא רק על רשימת הליכוד, אלא גם על סיכויי התנועה לנצח בבחירות הבאות.
