חוט הדמיון בין נגורנו-קרבאך וסברה-ושתילה

אי אפשר לדבר על נגורנו-קרבאך מבלי להיזכר בתקרית סברה ושתילה, משום שיש חוט של דמיון בין שני הנושאים שנידונו שנים רבות על הבמות הבינלאומיות. בשני המקרים צד אחד גבר על הצד השני באינטנסיביות ההסברתית, למרות שאין הצדק בידו או לפחות לא כל הצדק בידו, כאמור שאנחנו שומעים על סיפור סברה ושתילה התודעה לוקחת אותנו לטבח אכזרי שהיה אחראי לו אריאל שרון, וכאשר מדברים על קרבך לוקח אותנו הדמיון לטבח שביצעו האזארים והטורקים בארמנים, ולמה זה? כי זו התודעה ההסברתית שהטמיעו גם הפלסטינים וגם הארמנים בתודעת הקהילה הבינלאומית. וכאשר מדברים על קרבך, לוקח אותנו הדמיון, לטבח שביצעו האזארים והטורקים בארמנים, ולמה זה? כי זו התודעה ההסברתית שהטמיעו גם הפלסטינים וגם הארמנים בתודעת הקהילה הבינלאומית. אבל אנחנו במרכז ספדי לדיפלומטיה בינלאומית מחקר וזכויות אדם, לא נגררים אחרי שמועות ותמיד בודקים את העובדות, ובמחקר לגבי סברה ושתילה התבררו רצף של עובדות חשובות מאוד, שמשנות את כל הסיפור לגבי מה התרחש ואיך התרחש, ראשית אריאל שרון לא היה מודע לתקרית עד אחרי שהסתיימה, ולא היה במקום האירוע או בקרבתו אף חייל ישראלי, כך שלאריאל שרון ולמדינת ישראל לא היה שום קשר לאירוע, לא מרחוק ולא מקרוב. העובדה שאיש לא מדבר עליה בסיפור סברה ושתילה, היא שכוחות הפת"ח הפלסטינים של יאסר ערפאת, תקפו כפרים נוצרים, שחטו ילדים וזקנים, אנסו נשים והרגו אותן ובזזו את הבתים וברחו, וכאשר חזרו הפלנגות הנוצריות לכפרים שלהם וראו את שנעשה בהם, יצאו לסברה ושתילה לנקום את שעשו הכוחות הפלסטינים בכפרים שלהם, הפלסטינים מיד יצאו לתקשורת והאשימו את אריאל שרון בטבח מבלי להזכיר את מה שעשו, וכך נתפס הסיפור. כך גם הדמיון בסיפור של נגרנו קרבך, מובלעת אוטונומית בשטח אזרבייג'ן, שהיא חלק מהריבונות האזרית שעצם המחלוקת בה נובעת מכך שיש בה אוכלוסייה ארמנית שחיה בה. כאמור הארמנים רצו לספח את המובלעת לתוך גבולותיהם, ואזרבייג'ן עומדת על זכותה להמשיך לשלוט בה, דבר שגרר למלחמה ארוכה נהרגו בה אזרחים וחיילים משני הצדדים, אך ארמניה עשתה עבודה יותר אינטנסיבית בהסברה הבינלאומית, ומחקה את כל העוולות שעשתה נגד האזרים, והבליטה את מה שהאזרים עשו כטבח נגד הארמנים. נשמע לכם מוכר ? זה מה שקורה כאשר הצד הצודק חושב שהצדק שלו מובן מאליו, והצד הלא צודק משתמש בשיטות הסברה להסתיר את החלק שלו כאילו לא היה ולהפיל את האשם על הצד הצודק,