זה לא טראמפ

ד"ר אביגדור הדר טוען כי הבעיה בארצות הברית זה לא הנשיא והבטחותיו אלא מחלקת המדינה האמריקאית כבר בעבר ציינתי כי יש להקיץ מאשליות על טראמפ וממשלו. הבטחות אינן עומדות בקנה אחד עם הכרזות בעת בחירות ובכלל זה גם הנשיא הנבחר של ארה"ב טראמפ. טראמפ נבחר כברירת מחדל עקב סלידת הבוחרים מההתנהלות והתקינות הפוליטית בארה"ב. למי שציפה לשינוי מדיניות באשר להעברת השגרירות האמריקאית לירושלים עליו להמשיך לצפות, זה לא יקרה בקרוב כל עוד מחלקת המדינה בארה"ב מקובעת למרות המציאות העגומה ומזכיר המדינה אינו נמנה עם אוהבי ישראל. החוק שחוקק הקונגרס בשנת  1995 על העברת השגרירות שריר וקיים על הכתב ובמציאות, הנשיא יכול לחתום על כתב ויתור שדוחה את היישום בשישה חודשים. מאז החקיקה חלפו 22 שנים בהם כל הנשיאים שכיהנו עד כה כביל קלינטון, ג'ורג בוש וברק אובמה מימשו את זכותם לעכב את ביצוע החוק וכעת גם טראמפ הצטרף למעכבים. כל שנאמר על ידי אנשי ממשלו של טראמפ בטרם ביקורו בישראל התברר כנכון, מינוי טילרסון בהמלצת מזכיר המדינה לשעבר ג'ים בייקר שהפגין ביקורת חריפה ואנטגוניזם בכל שקשור בישראל אומר רבות. טילרסון מהווה מקור ברור להלך הרוח במסדרון הממשל החדש – מחלקת המדינה, הוא אינו שונה מג'ים בייקר "ידידנו". כוונותיו ו"אהדתו לישראל" נאמרו בעת תדרוך לעיתונאים ב-24 למאי 2017 "פתרון הסכסוך הישראלי יתרום לפתרון בכל המזרח התיכון". טילרסון מתעלם מכל שקורה ומאיים על משטרים ערבים פרו-אמריקאים בכול מדינות המפרץ הפרסי אשר כולן הנן חלק מהמזרח התיכון. ישראל בעיניו ובליבו בת ברית כפוית טובה אותו אמר בראיון לאן.בי.סי. ב- 14 במאי השנה. עמדה זו גוררת את מחלקת המדינה הסבורה גם היא כי הנושא הפלשתיני הנו לב הסכסוך הערבי-ישראלי. אין ספק כי טילרסון ספג את טינתו לישראל עקב היותו מקורב למדינות הערביות מפיקות הנפט אתם עסק במשך עשרות שנים בתפקידים נכבדים באמצעות אימפריית חברת הנפט האמריקאית "אקסון". כמזכיר מדינה לטילרסון השפעה לא מועטה על החלטות וכל שכן הנוגעות בישראל, לטענתו- העברת השגרירות תפגע בתהליך השלום ותקצין הטרור, טענתו זו מנוגדת לעמדת הציבור והקונגרס. גם הצהרותיו של טראמפ התמתנו ובפרט לאחר מפגשים עם מנהיגי ערב וטלפונים עם נשיא מצרים א-סיסי ועבדאללה מלך ירדן שהפצירו בו להימנע מהעברת השגרירות אשר עלולה להגביר את העוינות כלפי ארה"ב. במציאות שכזו, שבה בכירי הממשל שותפים לדרישה ו"לכניעה" שלא להעביר את השגרירות כפי שנתבקש בחוקת הקונגרס ב-1995 בטענה כי העברתה עלולה לפגוע  במאמצים לחדש שיחות שלום  ולסכל שיתוף פעולה אזורי למיגור טרור מול אירן ודאעש, תיווצר משוואה הפוכה שבה תוצג המעצמה הגדולה ארה"ב כנרתעת מאיומי טרור עד לכרסום מעמדה והשפעתה ובוודאי על הבטחותיה. אכזבה, לא. ומה שנותר - האם טראמפ יפנים את המציאות או מזכיר המדינה יכתיב.     אביגדור