הקואליציה הנדרשת : זה או אנחנו או הם

על הליכוד להקים ממשלה לאומית ללא הפוסט ציונים ממפלגת העבודה. זה מה שהבטחנו בבחירות ועל בסיס זה קיבלנו מנדט. כי גם העם הבין : "זה או אנחנו או הם" ואנחנו ניצחנו

בימים האחרונים, לאור ההתנהגות השערורייתית של השותפות הקואליציוניות העתידיות של הליכוד, עולה וחזורת האופציה של ממשלת אחדות שבה תהיה שותפה גם מפלגת העבודה או בשמה המתחלף הרלוונטי : המחנה הציוני.

לכאורה, זהו רעיון טוב שעשוי לתת יציבות שכה נדרשת לממשלת נתניהו הרביעית - ממשלה שיש לה בכל כך הרבה בעיות לטפל. אך כאשר מביטים פנימה אל תוך הסיטאוציה ייתכן שמדובר ברעיון מסוכן עד לבלי די.

המחנה הציוני מורכב ממספר חברי כנסת פוסט ציוניים שלא רק שמאמינים בכך אלא פועלים לשם כך. סתיו שפיר, יוסי יונה, זוהיר בהלול ואחרים יהיו באמת חלק מקואליציית המחנה הלאומי ? הם יצביעו אמון בממשלה שתקדם נושאים לאומיים אשר בשמם קיבלה מנדט? הם ממילא הודיעו שיצביעו כנגד כל ממשלה שנתניהו יעמוד בראשה אז בואו נודה בכך : לא מדובר באמת בממשלת אחדות אלא בממשלת שברים וכולנו יודעים מה קורה בממשלה שכזאת.

זאת ועוד, כניסה של המחנה הציוני לממשלה משמעה הקדמת הבחירות בצורה מאוד מהותית וזאת משום שאין בינינו רק חילוקי דיעות אידיאולוגיים אלא גם חילוקי דעות פרסונאליים וברגע שהמחנה הציוני תיכנס לממשלה, שותפיו הטבעיים של הליכוד ירגישו מרומים ויבקשו להשיב לנו כגמולנו. מצד שני, יש להניח שלא יעבור זמן רב והרצוג ולבני, בדיוק כמו לפיד ולבני, יתחילו לחתור כנגד ראש הממשלה נתניהו.

בנוסף, אנו עלולים לאבד את ההישגים אליהם הביא הליכוד את מדינת ישראל. שהרי, התפיסה הכלכלית המעוותת של המחנה הציוני מבקשת לחזק את הועדים הגדולים על חשבון הציבור. זה מה שיחימוביץ' תעשה מבפנים. ומה עם הרפורמות בנמלים ובשמים פתוחים ? כניסה של המחנה הציוני תיצור להן מיתה איטית. שלא לדבר על הרפורמה ברשות השידור והמלחמה בתאגדידי המים - אלו ואחרים עלולים לעמוד בסכנה. בואו לא נגיע לכך.

לא זו אף זו, במהלך הבחירות הבטיח ראש הממשלה שהוא לא יקים ממשלה עם המחנה הציוני משום שהפערים האידיאולוגיים בינינו גדולים מדי. ראש הממשלה צודק וראוי שנפעל לאור הקו הזה.