הלנצח נאכל חרב

הלנצח נאכל חרב,  

האם נמשיך לשלם מחיר כבד, 

שדותינו עטורים דם ודמע,

מול אויב שלא מרפה, תמיד עומד.

**ככל שיידרש, עד קצה גבול,**  

נעמוד יחד, גם מול הכל, 

כי בארץ הזו נטועים שורשינו, 

ולמען הבית, לעולם נילחם, תמיד נלך.

הלנצח נשמור על הגבולות, 

בתקווה ליום שבו יבוא השלום, 

אך כל עוד האיום מרחף מעל, 

נעמוד איתנים, בלב שלם ונחוש חלום.

**ככל שיידרש, עד קצה גבול,**  

באמונה, בעוצמה, בכל הנפול,  

כי עם אחד אנחנו, לוחמים גם בזמנים קשים,  

ולא נוותר, לא נכנע, עד שיפציע אור חדש בין שיחי הקוצים.

אריק זיו.