הגאים הפכו אותי למושפל

הכרה בקהילה הגאה זו קידמה? איציק הלל שכמעט נפל בפח, מציב גדר ברורה בין זכויות לבין הכרה. סיפור על גאווה והונאה

הבית החרדי שינקתי את משנתו יכול לרשום פטנט על שמו. מחד, המילה הומואים לא הייתה קיימת באוצר מילים הרחב. מאידך, עוד מרחם אימי, חונכתי על העובדה שמשכב זכר הוא תועבה. איך הם עושים זאת? איך מעבירים מסר מבלי לדבר עליו?  לאלוהי הגאווה פתרונים

סיפורי האימה ידעו לספר כי מעבר להרי החושך, מזדווגים להם בהנאה בני אותו המין ומעלים עשן מאפו של אלוהים. רבני המגזר יכלו בקלות וכמיטב המסורת, לחלום על פולסא דנורא שעושים ברגע זה מקובלים מלובנים בחוטאים הגדולים הרי הם הקהילה הגאה, ואז גדלתי.

גדלתי והבנתי שאם יש משהו שמאיים על צדקתה של היהדות, היא הגישה החינוכית שעוינת ומתכחשת לטבעם המיני של חלק מהאנושות. תוך כדי בעיטה במסורת השחור לבן, הצצתי מעבר להרי החושך ופגשתי בהם. ראיתי בעיניי הבשרניות אנשים נורמטיביים שלכאורה שונים ושווים.  הבן של השכן, החברותא, החבר מהצבא ובינינו יש מצב שגם הראש ישיבה, פשוט מתאווים למגע גברי. הבת השל השכנה, החיילת בודדה, האברכית המקומטת והשחקנית פורנו. כולן וכולם, בני תמותה שמערכת ההפעלה שלהם קורצה וקורצת למשהו אחר משלי, לבני אותו המין. והנה, אוי גיוועלד, הם כבר אינם כה מפחידים. הם לכאורה  שווים ושונים. ההתלהבות הייתה אדירה. הנה אני, הקטן שבחבורה, הפכתי לנאור ומשכיל וכבר אני יכול לראות בקהילה הגאה, ממש כמו בבנט, אחים.

בלי משים לב, נפלתי לחור הכי גדול שחפרו ידידיי מהקהילה. מאדם שחי כפי שחיים הרוב אך מכיר במיעוט, הפכתי לשמרן, סוציומט, פרימיטיבי וחצוף שמעז לחשוב אחרת ממה שחושבת אליטת הנאורות. כמו הקלישאה -  רק ללא הקלישאה - הם ביקשו את האצבע וכרתו את כל היד. השינוי התודעתי בזכותם של אנשים לחטוא בעיניי האלוהים ועדיין להישאר בני אדם נורמטיביים, לא הספיק. כעת, המדרון הפך חלק והדרישה לפירוק התא המשפחתי המסורתי הפכה למוטיב המרכזי. היא כבשה את המיינסטרים בסערה והותירה את כל מי שמתנגד להתערטלות וגיפוף גאה ברחובה של עיר, לקיצוני וסהרורי שפוגע ברגשות הקהילה. כוחו של דעת הרוב נשבר, נשרף והתאדה ובמקומו גנבה הקהילה בעורמה את ייחודיותה של הדמוקרטיה

בצומת הדרכים בה אנו ניצבים חייבת לצאת אמירה ברורה: זכויות כן והכרה לא.  הבחנה זו בריאה כי היא רואה בקהילה הגאה כבעליי נטייה שונה ולא כסוטים. היא מכירה ביכולתו של אדם לחטוא בעיניי האלוהים הדתי.  היא מכירה ביכולתו של אדם להבין כרצונו את האלוהים החילוני ואת מקומו וזכותו בעולם. הבחנה זו היא ממלכה של דמוקרטיה שמכירה בזכותו של הרוב להנהיג ובזכויותיהם של המיעוט. לעומת זאת, הכרה בנישואים חד מיניים כמשפחה בהגדרה, מפרקת לגורמים את המשפחה שלפיה חיים רוב בני האדם. היא קוראת תיגר על המסורת העולמית לדורותיה שנקבעה על פי רצון האלוהים או הטבע. היא שוללת את זכותו של הרוב להגדיר את הנורמות החברתיות.

הם כמעט ועבדו עלי. כמעט ולקחו אותי עד לסוף המר של איבוד ההבדלה החיונית כל כך בין זכות להכרה, הכל בשם הנאורות המעושה. לחיי ההתעשתות.