במערכת הבחירות התקשורת נחשפת במלוא ערוותה

ד"ר דנה רביב במאמר מיוחד לליכודניק סופהשבוע   לכאורה, התקשורת עשתה  השבוע את מלאכתה נאמנה, ראיונות נוקבים וחסרי רחמים עם שני המועמדים, חשיפת קלטות מביכות, ממטה כחול לבן, תחקור פרשת המניות של ביבי. ופרומואים מהדהדים לתחקיר טלוויזיוני שרומז לחשיפת גילויים מביכים לגבי בני גנץ. האמנם? כאשר החליטו בשבוע האחרון, גנץ ונתניהו להתראיין סוף סוף לכלי התקשורת, לראשונה במערכת בחירות זו, הם עשו זאת אך ורק כי הגיעו למסקנה שבעת הזו, זה משרת את מטרותיהם. גנץ שהחל לדשדש בסקרים פצח בשורה של ראיונות מלטפים (שבהם אף קבע תנאים) ואילו ביבי קפץ בהפתעה להתראיין למהדורת השבט בתגובה לעלילת קופת המיליונים מהצוללות שהחלה לתפוס תאוצה בציבור. גנץ, מעודד מהתגובות המחמיאות והעלייה בסקרים החליט ללכת על זה שוב והתרסק השבוע בראיונות טרנסאטלנטיים מביכים ומגומגמים. לגבי הקלטות המביכות ממטה גנץ, (פעמיים לאותו הכתב) יש למעלה מאינדיקציה אחת שלא מדובר ב"חפרפרת" ובתחקיר עיתונאי מאומץ אלא בהחלטה שגויה של  קמפיינרים מהמטה  והתחקיר המובטח?, רוחות המלחמה נשבו גם עליו וספק אם ישודר לפני הבחירות. כך נוצר מצב שלמעט 2 תחקירים שפורסמו בתקשורת הכתובה (בעיתונים בעלי רייטינג נמוך יחסית), 13 יום לבחירות, מרבית כלי התקשורת לא סיפקו לנו מידע מקיף ומעמיק על האיש שישנה אפשרת סבירה שבקרוב כראש ממשלתה הבא של מדינת ישראל.   אם יש דבר אחד ברור במערכת הבחירות האנומלית הזו הוא זה: הבחירות הללו מדגישות ומעצימות יותר מכל את חולשתה העצומה של התקשורת המסורתית אל מול הקמפיינים והכמות הבלתי נתפסת של הספינים הסחרירים והכזבים הפוליטיים (משני הצדדים).   התקשורת המסורתית, הפכה במערכת הבחירות הנוכחית, לכלי שרת חלול,  בידי שורה של קמפיינרים ופוליטיקאים מכל קצות הקשת הפוליטית, המשתמשים בה לצרכיהם,  ומנצלים אותה עד תום ובציניות, על מנת לנגח להכפיש ולהעליל עלילות שווא על היריבים הפוליטיים. כאן יש לציין מובילה מפלגת "כחול לבן" ובגדול. עד כמה שמבחיל היה, החיקוי של אמנון אברמוביץ בליכוד טי וי והרמיזות הנמוכות לתוכנו האינטימי של הטלפון של גנץ,  זה לא משתווה ולו במעט לאופי ועוצמת האשמות של בכירי "כחול לבן" כנגד נתניהו. נתניהו על פי עלילת השווא של כחול לבן הוא בוגד נקלה, שמכר את ביטחון המדינה בנזד עדשים של 16 מיליון שקל בעסקת הצוללות .אין קווים אדומים.   באופן מצער, במקום להתאמץ, לחקור ולעסוק בנושאים מהותיים, התקשורת , בדגש על ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, משתפת פעולה, מתמסרת כל כולה ומשחקת לידיהם של הפוליטיקאים , היא מפמפמת את הספינים משני הצדדים, מהדהדת אותם ללא הכרה, בתגובה פבלובית אוטומטית, כל ספין עלילת כזב, שקר מקבלים אצלה מקום של כבוד (אגב, לגמרי לא באותו טון, עוצמה ונפח  -ברור לאן רוח התקשורת נושבת)   גם בעידן של הרשתות החברתיות לתקשורת המסורתית בישראל, ובעיקר למדיום הטלוויזיוני, יש עדיין כוח בלתי מבוטל והפוליטיקאים זקוקים לה, לשם העברת מסריהם לציבור. תקשורת חזקה הייתה מנצלת את כוחה זה, מאלצת את הפוליטיקאים להגיע לאולפנים ולענות על שאלות בנושאי מהות שחשובים לציבור הישראלי- אולם התקשורת במחוזותינו, אפשרה למועמדים להתנזר במשך תקופה ארוכה  מראיונות כאשר סיקרה בהרחבה את הספינים שהפריכו . אחד מתפקידיה המרכזיים של התקשורת הוא :סיקור הסביבה (לאסוול 48 ). תפקיד זה כולל בתוכו איסוף והפצת מידע על מנהיגים, שלהם השפעה רבה על חיינו. במדינה דמוקרטית, התקשורת נתפסת ככלי מרכזי באמצעותו יכול הציבור ללמוד על מנהיגיו על מנת שיוכל לבחור בחירה מושכלת בבואו להצביע בקלפי. אין ספק שהתקשורת חטאה לציבור הישראלי ולתפקידה זה במערכת הבחירות הנוכחית. ככל שאנו מתקרבים ליום הבחירות השיח מדרדר והופך יותר ויותר מבחיל אלים, נמוך ושקרי ונישא על גלי הדינמיקה הבעייתית של יחסי תקשורת ופוליטיקה שהתקבעו במערכת בחירות זו.